לדף ראשי




ר' מאיר בעל הנס - עושה נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה. מיחסים אותו בטעות לתנא ר' מאיר.
על שם ר' מאיר בעל הנס הנהיגו לקבוע קופות בבתי ישראל בכל המדינות, והכסף הנאסף נשלח לארץ ישראל לצורך החלוקה. המנהג הזה התחיל בתחלת המאה הי"ט, בראשונה היו נודבים נרות או מעות בשביל נרות לנשמת רמבה"ן, כדי להנצל מסכנה, כפי שמובא בשם הבעש"ט בספר כתר תורה (ח"ב דף נ"ב ע"ב):

"אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר",

המקור הראשון למנהג זה נמצא במדרש תלפיות (ענף אבדה ומציאה) וז"ל:

"קבלתי: מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור למאור: "אם אני מוצא אותה אני נודר סך מעות שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר" - מיד מוציא האבדה וכו'.

כנראה נשתרבב המנהג הזה באופנים שונים, עד שהתפתחו הקופות לצורך ה"חלוקה" על שם רמבה"ן.

הסגולה למצוא אבדה נוסדה באמת על שם התנא רבי מאיר, מפני שגם הוא מצא את אחות אשתו ע"י אמירת "אלהא דמאיר ענני", ואח"כ נשתלשלה הסגולה לכל סכנה, ונדבו נרות לבית הכנסת לנשמתו, כמו שנהגו לנדב נרות לנשמות המתים ביום היאהרצייט וערב יום הכיפורים.

אולם במשך הזמן מצאו שר' מאיר אחד המכונה "בעל הנס" נקבר בארץ ישראל, ותלו בו הנדבות המיוחדות לתמיכת עניי ארץ ישראל בשם "קופות רמבה"ן" לצורך ה"חלוקה".

רבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר
יש ראיות שרמבה"ן אינו ר' מאיר התנא: חז"ל לא השתמשו בשם התואר "בעל נס", אלא "מלומד בנסים", במו שאמרו על נחום איש גמזו. ו"מלומדת בנסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא, ולא "בעל נס" או "בעלת נס". בתואר הזה התחילו הרבנים להשתמש בזמן מאוחר.
חז"ל לא אמרו על רבי מאיר שהוא בעל נס, ומדרכיו בהלכה ואגדה לא משמע שהיה בעל נס במובן התואר הזה.

הקבר של רמבה"ן קרוב לחוף ים כנרת, ליד חמי טבריה, מחוץ לחומת העיר, והוא ציון כפול: חציו שייך לקהלת ספרדים וחציו לקהלת אשכנזים.
יום ההלולא דר' מאיר ב-י"ד באייר.


הערת שמחה אקשטיין:
יש טעות בסיסית בערך, והוא צריך עריכה מחדש, וזאת בגלל הערבוב בין שני חכמים שאירע במאה ה18 כפי המצוין בערך, אך ההפרדה מחדש ביניהם לא בוצעה בצורה נכונה.
קבר רבי מאיר בעל הנס אינו בטבריה אלא בגוש חלב. ואילו הקבר בטבריה היה מקובל כל השנים לתנא רבי מאיר, שאינו רבי מאיר בעל הנס. והנה המקורות לזה:
בספר 'יחוס הצדיקים' (שאלוניקי רפז-1527 מנטובה שכא- 1561, דף יז) הוזכר קברו של רבי מאיר בעל הנס בגוש חלב, והוא המקור הראשון המזכיר חכם בכינוי זה.
במסעות רבי יעקב (אוצר מסעות עמ' 69) שליחו של רבי יחיאל מפאריז (מבעלי התוספות במאה ה- 13) כתוב על רבי מאיר הקבור בגוש חלב 'רבי מאיר קאצון ואשתו זצ"ל, שחי בתקופת בעלי התוספות.
לעומת זאת הקבר שבטבריה, הקרוי היום על שם רבי מאיר בעל הנס, מיוחס משנים קדמוניות לתנא רבי מאיר. למשל: בספר 'יחוס הצדיקים' הנ"ל (דף נה) כתב: אצל חמי טבריה - רבי מאיר. וכן במסעות רבי יעקב הנ"ל (שם) כתב שרבי מאיר קבור בטבריה. וכן באגרת רבי שלמה דוראן (המאה ה- 15) אל אביו הרשב"ץ (נדפס ביוחסין השלם עמ' 228), כתב: רחוק מטבריה כמו מיל - חמי טבריה, קברו של רבי מאיר התנא הידוע.
וכן בשער הגלגולים לרבי חיים ויטאל (הקדמה לז) בשם רבו האר"י (המאה ה16), ועוד ועוד. ואף אחד אינו מזכירו בשם 'בעל הנס' עד המאה ה- 18, שכאמור אז אירעה הטעות והערבוב בין שני החכמים.
כאשר בנו את הבנין על קברו של רבי מאיר בטבריה, כתבו עליו בטעות 'רבי מאיר בעל הנס'.
לקריאה נוספת ראה: הרב ישעיה מילר בקובץ אור ישראל גליון נד (טבת תשסט) עמודים רלג-רלו.





הערות לערך:
שם המעיר: דודי מאור
הערה: תמוהה הקביעה ש"רבי מאיר בעל הנס" אינו רבי מאיר התנא.
אכן בש"ס מצאנו התייחסות פחותה לניסים בכלל, אך דווקא ביחס לרבי מאיר התנא ראינו התייחסות ענפה ומפורטת על חוויותיו במהלך שחרור גיסתו, אחות ברוריה, מבית בושת. כפי שנראה בפשטות עצומה, סיפורים אלו הקנו לו את השם "בעל הנס".
לא מן הנמנע שתואר זה נדבק בתקופה מאוחרת יותר, אך מכאן ועד קביעה שמדובר בפרסונה אחרת - המרחק והדמיון רב מדי.
מקור ההערה: שכל ישר.

שם המעיר: שמעון גווירץ
הערה: על קברו של רבי מאיר התנא, אין עוררין. גם מי שסבר כי אינו רבי מאיר התנא אלא רבי מאיר אחר, ור"מ התנא נקבר או בגוש חלב או בחו"ל טועה, וכבר נכתבו על כך מאמרים רבים להוכחה זו. מיקום הקבר ידוע שנים רבות, לרבות המעשה על בניית הבנין העומד כיום על קברו. המבנה שהיה בנוי על קברו נהרס ברעש בשנת תקצ"ז ונבנה מחדש לאחר זמן רב.
מה שמציינים את י"ד אייר כיום פטירתו, אין לזה מקור. בשו"ת ישכיל עבדי הביא ששאל ע"ז לרבני טבריה והשיבוהו שחנכו אז את ביהמ"ד הגדול שעל ציונו, והיתה שמחה גדולה וקיבלו על עצמם לעשות כן בכל שנה ושנה.

מקור ההערה: ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל"
לעיון נוסף: אהלי צדיקים


שם המעיר: אדווה ברזילי
הערה: מה המשמעות של "ח"י גדולים"?
"אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר",

שם המעיר: עמיחי שוקרון
הערה: הרב מרגליות כותב כהצעה, דבר יפה מאוד. שכשהגיע רבינו משה בן מימון לארץ, ושלח לחו"ל קופות צדקה ליישוב ארץ ישראל, ואמרו הרבנים לתת לקופה של ר' מ' ב' נ' [רבי משה בן נחמן] ואנשים פתחו את ראשי התיבות בדרכם - רבי מאיר בעל נס.
לא מחייב, אבל מעניין.
מקור ההערה: הרב מרגליות

שם המעיר: הערת שמחה אקשטיין:
הערה: יש טעות בסיסית בערך, והוא צריך עריכה מחדש, וזאת בגלל הערבוב בין שני חכמים שאירע במאה ה18 כפי המצוין בערך, אך ההפרדה מחדש ביניהם לא בוצעה בצורה נכונה.
קבר רבי מאיר בעל הנס אינו בטבריה אלא בגוש חלב. ואילו הקבר בטבריה היה מקובל כל השנים לתנא רבי מאיר, שאינו רבי מאיר בעל הנס. והנה המקורות לזה:
בספר 'יחוס הצדיקים' (שאלוניקי רפז-1527 מנטובה שכא- 1561, דף יז) הוזכר קברו של רבי מאיר בעל הנס בגוש חלב, והוא המקור הראשון המזכיר חכם בכינוי זה.
במסעות רבי יעקב (אוצר מסעות עמ' 69) שליחו של רבי יחיאל מפאריז (מבעלי התוספות במאה ה- 13) כתוב על רבי מאיר הקבור בגוש חלב 'רבי מאיר קאצון ואשתו זצ"ל, שחי בתקופת בעלי התוספות.
לעומת זאת הקבר שבטבריה, הקרוי היום על שם רבי מאיר בעל הנס, מיוחס משנים קדמוניות לתנא רבי מאיר. למשל: בספר 'יחוס הצדיקים' הנ"ל (דף נה) כתב: אצל חמי טבריה - רבי מאיר. וכן במסעות רבי יעקב הנ"ל (שם) כתב שרבי מאיר קבור בטבריה. וכן באגרת רבי שלמה דוראן (המאה ה- 15) אל אביו הרשב"ץ (נדפס ביוחסין השלם עמ' 228), כתב: רחוק מטבריה כמו מיל - חמי טבריה, קברו של רבי מאיר התנא הידוע.
וכן בשער הגלגולים לרבי חיים ויטאל (הקדמה לז) בשם רבו האר"י (המאה ה16), ועוד ועוד. ואף אחד אינו מזכירו בשם 'בעל הנס' עד המאה ה- 18, שכאמור אז אירעה הטעות והערבוב בין שני החכמים.
כאשר בנו את הבנין על קברו של רבי מאיר בטבריה, כתבו עליו בטעות 'רבי מאיר בעל הנס'.
לקריאה נוספת ראה: הרב ישעיה מילר בקובץ אור ישראל גליון נד (טבת תשסט) עמודים רלג-רלו.


שם המעיר: אלון ארביב
הערה: החקירות לא מעלות ולא מורידות, אם המקום בטבריה, מקום שמסוגל, שרבים ועוד רבים נושעו ויוושעו, יש להשאיר את התמימות, בבחינת תמים תהיה עם ה' אלוקיך.
עצם העובדה שבאים היא העדות למקום הקדוש.
אלהא דמאיר עננו בכל מקום ובפרט במקומו בטבריה מול שפת כנרת.
זכות רבי מאיד תגן בעדנו ובעד כלל ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן