חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יום טוב שני של גליות

היום שלמחרת יום טוב. בחוץ לארץ שומרים גם יום זה כיום טוב מסיבות הסטוריות

תוכן הערך:
יום טוב שני בגולה
קבורת מת ביום טוב שני
בני ארץ ישראל בחו"ל ובני חו"ל בארץ

בעת שקדשו את החודש בבית דין מוסמך על פי עדי ראיה, היו שומרים יום אחד יום טוב ככתוב בתורה, וכן נהגו בארץ ישראל בכל מקום שהגיעו שלוחי בית דין להודיע מתי נקבע ראש חודש.

מקומות שהיו מגיעים אליהם שלוחי ניסן, ולא היו מגיעים אליהם שלוחי תשרי, בגלל קוצר הזמן עד יום הכיפורים, עושים שני ימים טובים גם לפסח ואפילו לשמיני עצרת כדי שלא לחלק במועדים (רמב"ם קדוש החדש פ"ג י"ב). ונראה שכן הדין בחג השבועות.

ראש השנה היו עושים גם בירושלם שני ימים מספק. כי ר"ה הוא בראש החודש, וחששו שמא יבואו העדים אחרי זמן מנחה, ויהיו צריכים לקדש את יום המחר.

יום כיפור עשו בכל מקום רק יום אחד מפני טורח הציבור, שלא יהיו צריכים להתענות שני ימים רצופים.
לא קבעו יום כיפור בערב שבת או בראשון בשבוע, כדי שלא יהיו שני ימים רצופים ששובתים בהם מעשיית אוכל נפש.
ועוד טעם, שלא יסריח המת שימות ביום הראשון ולא יוכלו לקוברו ביום השני, דבר האפשרי ביום טוב שני (ר"ה כ).

יום טוב שני בגולה
אחר חורבן בית שני, כשגלו ישראל לבבל, ולא יכלו בית דין בארץ ישראל לשלוח שלוחים להודיע קביעת החודש, עשו בני הגולה שני ימים טובים מספק. אע"ג שבית דין בארץ ישראל ידעו בקביעת החודש גם על פי חשבון (סוכה מ"ג.), לא שינו ממנהגיהם לקדש על פי הראיה.
אחרי שנתקבלה תקופת רב אדא בר אהבה והחשבון המדויק שלו, קידשו את החודש על פי חשבון. באותו זמן בטל קידוש החודש על פי הראיה בארץ ישראל בגזרת המלכות, ולא היה בארץ בית דין מוסמכים איש מפי איש. למרות כל זאת, לא ביטלו יום טוב שני בגולה, כי שלחו מארץ ישראל: היזהרו במנהג אבותיכם.

בארץ ישראל,
שומרים יום טוב אחד בלבד בתחילת הפסח ובסופו, בסוכות, ובשבועות. ראש השנה שומרים 2 ימים, מפני שגם בארץ ישראל שמרו פעמים רבות שני ימים בגלל הספק.

קבורת מת ביום טוב שני
אין הבדל בין יום טוב ראשון ליום טוב שני במלאכות (ש"ע או"ח סי' תצ"ו). ההבדל הוא רק לעניין קבורת המת: ביום טוב שני התירו לקבור מתים, כי לא רצו להלין את המת שני ימים רצופים.
עושים כל מה שאפשר ע"י גוים, ושאר דברים עושים ישראל. יש מחמירים שלא לעשות שום אב מלאכה לצורך המת רק שבות דרבנן.

בני ארץ ישראל בחו"ל ובני חו"ל בארץ
הבאים מארץ ישראל לחו"ל ודעתם לחזור אין שומרים את יום טוב שני, אבל לא יעשו מלאכה בפרהסיא, ונוהגים בתפילה ובכל דבר שיכולים לעשות בצנעא כמו בחול, ולובשים בגדי יום טוב משום שהוא דבר של פרהסיא.
ומי שאין דעתו לחזור נוהג כאנשי המקום בחו"ל שעושים שני ימים טובים.
ואם דעתו לחזור לאחר זמן, כגון שבא לישא וליתן ולהרוויח, אפילו לא עקר דעתו מן מקומו בארץ ישראל אינו נוהג קולי מקום שיצא משם אפילו בצנעא אבל נוהג חומרותיו (שו"ת דרב"ז סי' ע"ג).
תיירים שדעתם לחזור לחו"ל: ר"ש סלנט הנהיג יום טוב לחומרה: אין עושים מלאכה, שומעים הבדלה מתושב א"י, ובמוסף אומרים רק "וביום השני" [עפ"י החכ"צ]. יש תיירים הנוהגים שאם יש מנין, מתפללים תפילת יום טוב בציבור, וראוי לעשותה בצנעה. לדעת משנה ברורה [תצ"ו, י"ג] יתפלל בביתו ובצנעה. לנוהגים יום טוב שני של גלויות, סדר התפילות וקריאת התורה כאתמול. מפטירים במלכים-א, ח, פסוקים ב-כ"א.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
שני ימים של ראש השנה בארץ ישראל / ש. ח. קוק
יום טוב שני בגוש קטיף / יהודה זולדן


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
יום טוב