חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ירח

גוף שמימי המאיר בלילה

תוכן הערך:
מהלך הירח
רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק א

אנו רואים את השמש ואת הירח באותו גודל, למרות שהשמש גדולה מן הירח. הסיבה היא כי הירח קרוב יותר לכדור הארץ.

מהלך הירח
כדי להבין את מהלך הירח נתבונן בירח במשך ימים רצופים.
יום א' בחודש אינו תמיד יום המולד, אבל לצורך החשבונות שלנו נניח כי המולד אמנם היה ביום א' בחודש, ובהתאם לכך נערוך את חישובינו. במציאות יכול המולד להתאחר או להקדים ביום ואפילו ביומים מיום ראש חודש. החישובים שלנו מקורבים, ותפקידם להסביר את מבנה תנועת הירח לעומת תנועת השמש.
נבחר לנו שעה קבועה שבה נתבונן בירח, שעה 6 בערב (שעה 18 בשעון האירופי). שהיא שעה הסמוכה לשקיעת השמש.
אם נחפש את הירח ביום א' בחודש. לא נמצא אותו. כי אז הירח נמצא באותו כיוון של השמש. והוא כאילו דבוק לשמש.
הנה ציור של מקום הירח והשמש ביום א' בחודש. בשעה 6 בערב:

עבר עוד יום. אנו יוצאים לחפש את הירח. בשעה 6 בערב יהיה הירח קצת מעל לאופק. והוא ישקע בערך 50 דקות אחרי השמש.
ועוד יום עבר. התאריך עכשיו הוא ג' בחודש. הירח ממשיך לפגר, והוא ישקע 100 דקות אחרי השמש.

עברו עוד 4 ימים. והתאריך הוא ז' בחודש, עבר רבע חודש. אם נחפש את הירח בשעה 6 בערב, נמצא אותו מעל ראשנו, ברום השמים. בזנית. הוא ישקע 6 שעות אחרי השמש, באמצע הלילה וייראה כך:

כעבור שבוע, ב- י"ד בחודש. אנו באמצע החודש. הירח עכשיו מלא. היכן הוא נמצא בשעה 6 בערב? קל לנחש: הוא זורח בצד מזרח, הנה כך:

ועכשיו קצת חשבון. אנו מבינים מדוע הירח איטי יותר מן השמש: בגלל תנועתו סביב כדור הארץ. במשך חודש הירח סובב את הארץ פעם אחת. בכל יום אנו רואים אותו "מפגר" אחרי השמש. האם יכולים אנו למדוד בכמה בדיוק הירח מפגר אחרי השמש? ננסה:

הבה נעצור את כדור הארץ מלהסתובב סביב עצמו. נעשה זאת בשעה 6 בערב. זו השעה שאנו עושים בה את התצפיות שלנו. השעון שלנו ממשיך ללכת. הוא איננו מתחשב בעובדה שהארץ אינה מסתובבת. הירח ממשיך גם הוא לסובב את כדור הארץ. שהרי תנועתו אינו תלויה בסיבוב כדור הארץ. התאריך הוא א' בחודש, והשמש נמצאת בצד מערב ברגע השקיעה שלה. הירח כפי שאנו יודעים, נמצא גם הוא בתאריך זה בצד מערב, ליד השמש.

עבר יום אחד, והגיע ב' בחודש. השמש, כזכור, נשארה במקומה במערב (עצרנו את תנועת כדור הארץ!). לאן הגיע הירח במשך יום אחד? הוא הספיק לעשות 1/30 ממסלולו. במשך חודש מקיף הירח את כדור הארץ פעם אחת. ביום אחד הוא נע 1/30 של היקף זה.

כמה הוא 1/30 של המעגל סביב כדור הארץ? זאת נקל לחשב: 12 = 30 : 360. עיגול שלם הוא 360 מעלות; הירח עובר ביום אחד 1/30 מעיגול זה, 12 מעלות. הירח יהיה ביום ב' בחודש 12 מעלות מעל אופק מערב.
עברו עוד יומיים (הארץ עדיין לא התחילה לנוע; השמש בדיוק בצד מערב). לאן הגיע הירח לאחר 3 ימים? 36 = 12 X 3. בכל יום עובר הירח 12 מעלות; בשלושה ימים: 36 מעלות. הירח אם כן, יהיה גבוה מאופק מערב ב- 36 מעלות.

עברו שבעה ימים. היכן יהיה הירח? 84 = 12 X 7. הירח יהיה גבוה 84 מעלות מעל אופק מערב. הירח יהיה כמעט ברום השמים, בזנית.

נשחרר עכשיו את כדור הארץ, ונניח לו להסתובב על צירו. נראה מה קורה עכשיו: תנועת כדור הארץ סביב צירו גורמת לכך שנראה את כל גרמי השמים מסתובבים סיבוב אחד ביום: השמש, הירח, והכוכבים. נחזור לתאריך א' בחודש. השעה היא 6 בערב. השמש והירח בצד מערב. עברו 24 שעות. כדור הארץ מסתובב סיבוב אחד סביב צירו. השמש שקעה, זרחה וחזרה למקומה בצד מערב. גם הירח שקע, זרח וחזר למערב. היכן בדיוק יהיה הירח ביום ב' בחודש? זאת חישבנו כבר: הירח הספיק לעלות 12 מעלות מעל לאופק מערב.

עכשיו הגענו לעיקר: כמה זמן צריך כדור הארץ כדי להסתובב 12 מעלות? לשון אחר: כמה זמן יעבור עד שסיבוב כדור הארץ סביב צירו יגרום לכך שהירח ישקע? גם זאת קל לחשב: כדור הארץ מסתובב סיבוב שלם ב- 24 שעות. או 360 מעלות ב- 1440 דקות.
נחשב בכמה דקות סובב כדור הארץ מעלה אחת: 4 = 360 : 1440.
מעלה אחת סובב כדור הארץ בארבע דקות, 12 מעלות – ב- 48 דקות.

אפשר לחשב חשבון זה בדרך קצרה:
48 דקות = שעה 0.8 = 30 / 24 (24 שעות - סיבוב הארץ) (30 יום - סבוב הירח)

הגענו לסוף דרכנו: אם ביום א' בחודש שקע הירח בזמן שקיעת השמש, ישקע הירח ביום ב' בחודש 48 דקות אחרי השמש. הירח הספיק לעבור 12 מעלות לכוון מזרח, וכדור הארץ צריך 48 דקות כדי להסתובב 12 מעלות אלה ולהביא את הירח אל אופק מערב, לרגע השקיעה.

אנו יכולים עכשיו לקבוע מתי יזרח הירח ומתי ישקע בכל יום מימות החודש. נזכור כי בכל יום מאחר הירח לשקוע ב- 48 דקות.


תאריךזמן שקיעת הלבנהזמן זריחת הלבנה
א
ב
ג
ו
ח
יד
כא
כז
כח
כט
ל
6:00 בערב
6:48 בערב
7:36 בערב
10:00 בלילה
11:36 בלילה
6:00 בבוקר
10:48 בבוקר
3:36 אחרי הצוהריים
4:24 אחרי הצוהריים
5:12 אחרי הצוהריים
6:00 בערב
5:36 בבוקר
6:24 בבוקר
7:12 בבוקר
9:36 ביום
11:12 ביום
5:36 בערב
11:24 בלילה
3:12 לפנות בוקר
4:00 לפנות בוקר
4:48 לפנות בוקר
5:36 בבוקר

רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק א
הלכה ג. הלבנה נסתרת בכל חודש וחודש, ואינה נראית כמו שני ימים, או פחות או יותר מעט. כמו יום אחד לפני שתדבק בשמש בסוף החודש, וכמו יום אחד אחר שתדבק בשמש ותראה במערב בערב.
ובליל שתראה בערב אחר שנסתרה, הוא תחילת החודש, ומונין מאותו היום תשעה ועשרים יום. ואם ייראה הירח ליל שלושים, יהיה יום שלושים ראש החודש. ואם לא יראה, יהיה ראש החודש יום אחד ושלושים, ויהיה יום שלושים מחודש שעבר. ואין נזקקין לירח בליל אחד ושלושים, בין שנראה בין שלא נראה, שאין לך חודש לבנה יתר על שלושים יום.


פירוש דברי רמב"ם: הירח אינו נראה לעין יומיים (בערך) בחודש: ביום האחרון של החודש. כאשר הירח סמוך לשמש ושוקע קצת לפניה. וביום הראשון של החודש. כאשר הירח סמוך לשמש ושוקע קצת אחריה. לאחר יום נוסף ממשיך הירח "לפגר" אחרי השמש. והוא שוקע כשעה אחרי שקיעת השמש. עם שקיעת השמש נחלש אורה. ואפשר כבר לראות את הירח ה"נולד" מחדש בצורת חרמש דק. בצד מערב. קצת לפני שישקע גם הוא.
וכך נראה צד מערב בתחילת החודש כשעה אחרי השקיעה:

אם ננסה לצייר את השמש והירח כפי שהם נראים בעיני אסטרונאוט הנמצא מחוץ לכדור הארץ, נקבל ציור כזה:



אנו רואים את הירח אחרי שקיעת החמה; זהו תחילתו של החודש.

המשך הסבר דברי הרמב"ם:
אם רואים את הירח ביום השלושים של החודש, משמע שכבר התחיל חודש חדש. ולכן קובעים, שאותו יום יהיה א' בחודש והחודש הקודם היה של 29 ימים. אם אין רואים את הירח ביום השלושים, קובעים שהחודש הקודם היה של 30 יום, ושהיום שלמחרת יהיה א' בחודש. אין חודש בן יותר מ- 30 יום, ולכן אין צורך לחכות לראיית הירח אחרי היום השלושים בחודש. תמיד היום שאחרי השלושים בחודש הוא של החודש החדש.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)

מצגת מולטימדיה להדגמת נושא לוח השנה / אביגיל דורה




מקור הערך: יהודה איזנברג, הלוח העברי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
חודש
ברכת הלבנה
ברכת החודש


נושאים קרובים באתר דעת
ירח