לדף ראשי



דרכי הכשרה שונים
כלי שנאסר מאיסור שנבלע בו, דרך הכשרתו היא לפי העיקרון של כבולעו כך פולטו.

מקור דין ההגעלה בתורה, שנצטוו ישראל על הכלים שלקחו במלחמתם עם המדיינים:

אך את הזהב ואת הכסף וגו' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר וגו' וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים (במדבר ל"א כ"ב-כ"ג).
ודרשו ממלת "אך" שצריך להעביר החלודה לפני שיגעילנו (ספרי);

אם נבלע בו האיסור בצלייה או באפייה על האש, מלבנו באש, והאש שורפת את האיסור הבלוע. וצריך לחממו באש עד שיהיו ניצוצות של אש ניתזים מן הכלי.

אם נאסר הכלי על ידי בישול, כשם שבלע על ידי מים, יפלוט על ידי מים, לכן מרתיח מים בכלי גדול, וכשירתחו מכניס לתוכם את הכלי שנאסר, ומשהה אותו עד שיעלו רתיחותיו, ומוציאו ושוטפו.
אם ביום שנאסר מכשירו, צריך לשער שיהיו במים הרותחים פי שישים מבליעת האיסור. אם לא יהיה במים פי שישים מבליעת האיסור, ייאסרו המים הרותחים על ידי האיסור הבלוע הנפלט בגלל הרתיחה, והמים שנאסרו חוזרים ונבלעים בכלי, ואוסרים אותו שנית.
אבל אם מכשירו אחרי יומו, אין הבליעה האסורה חוזרת ואוסרת בהפלטה, שכבר נפגמה ונותנת טעם לפגם.

כלי שנאסר על ידי עירוי, שורת הדין שיוכלו להכשיר אותו על ידי עירוי, וכלי שנאסר על ידי חום כלי שני, יוכלו להכשירו על ידי כלי שני, שכלל גדול הוא: "כבולעו כך פולטו." אך המנהג הוא להכשיר הכול בכלי ראשון, וכן המנהג שלא להכשיר כלי שהוא בן יומו, כדי שלא יצטרכו להשגיח על מים פי שישים מן האיסור.

סדר הגעלה
הכשרת כלי על ידי מים רותחים נקראת "הגעלה". הבא להגעיל כלי שנאסר, מנקה אותו היטב ומשגיח שלא יהא דבוק בו שום דבר, שאם לא כן לא יפלטו המים הרותחים את האיסור שמתחת ללכלוך הדבוק בסיר. היו חריצים בכלי, אינו יכול להכשירו, מפני שאי אפשר לנקר היטב בכל החריצים. אחרי כן מביא כלי גדול וממלא בו מים, עד שיכסו המים את הכלי שרצה להכשיר. בזמן ההכשרה צריכים המים לרתוח. כששמים את הכלי הקר לתוך המים הרותחים, מתקררים קצת המים החמים, ולכן צריך להשהותו בתוך החמין עד ששוב יתחילו לרתוח.

כלי של היתר, שתחבו לתוך כלי של איסור, ובלע ממנו, אף על פי שרק קצה הסיר נכנס לתוך הכלי האסור, נאסר כל הכלי, שהבליעה של איסור שנכנסה בקצהו הולכת ומתפשטת בכולו. וכשהוא מכשירו, מטבילו כולו במים הרותחים: קושר בו חוט ומשקעו כולו במים, או דוחפו למים בדרך אחרת.

לא היה הכלי שמכשירים בו גדול כל כך שיוכל להכניס בו את הכלי שנאסר, מכשיר אותו לחצאין: תוחבו למים הרותחים עד המקום שנכנס ומוציאו וחוזר ומכניס את הצד השני.

אם אין כלי שאפשר להגעיל בו, ממלאים מים בכלי שנאסר, ומעמידים אותו על האש, מחממים אבן או ברזל ומשליכים לתוך המים הרותחים, והמים עולים על דפנות הכלי ומגעילים גם את עובי הדפנות מלמעלה.

כלים של חרס אי אפשר להכשיר על ידי הגעלה, שכך נאמר בתורה בכלים שנתבשל בהם בשר קודשים ונעשו "נותר": "וכלי חרס אשר תבושל בו יישבר" (ויקרא ו, כא).

כלים של זכוכית יש נותנים להם חומרת כלי חרס, שהרי גם הם מחול נעשו כמו החרס, ויש מקלים בהם ביותר, ואומרים, שמתוך שהם חלקים ושאינם נקבוביים אינם בולעים כלום, אלא נדבק בהם האיסור רק מבחוץ. וכשבאים להכשירם, כגון משימוש של חמץ לפסח, שורים אותם במים שלושה ימים מעת לעת ומחליפים את המים אחרי 24 שעות ראשונות ושניות.

אבל כלי זכוכית שהם עמידים בפני אש (=כלי "פיירקס"), אם מבשלים בתוכם, לדברי הכול טעונים הגעלה. וכן כל כלי פלסטיק למיניהם.

כלי "פיירקס", הואיל והם בולעים, אין להשתמש בהם לחלב ולבשר חליפות, אלא יש להפריד ביניהם כמו בכלי מתכת וחרס רגילים: כלי בשר לחוד וכלי חלב לחוד.

אין נוהגים להגעיל כלים על מנת להחליף שימושם מבשר לחלב ומחלב לבשר, אבל אם נאסר כלי והגעילו כדי להכשירו, מחליף את שימושו ואינו חושש. כמו כן אפשר להכשיר כלי לפסח ובאותה שעה להחליף שימושו מבשרי לחלבי ולהפך.
ספרדים אינם נוהגים בחומרה זו, והם מכשירים כלים כדי להעבירם משימוש בשרי לשימוש חלבי ולהפך. גם אשכנזים יכולים להחליף שימוש כלי מבשרי או חלבי לשימוש סתמי. [ילקוט יוסף, יו"ד פב,פח]



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן