חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בקעת הלבנון

בקעה באורך 120 ק"מ הנמשכת מאגם קדש שבדרום העיר חוּמץ' עד עמק עיון.

בקעה גדולה ופורייה, באורך 120 ק"מ וברוחב ממוצע של 8 ק"מ, הנמשכת מאגם קדש שבדרום העיר חוּמץ' עד עמק עיון, ומפרידה בין הר הלבנון ממערב לבין מול הלבנון, והמשכו החרמון, ממזרח. בבקעה זו זורם הנהר הגדול ליטני, אשר בקצהו הדרום מערבי ( 5 ק"מ צפון מערב למטולה) הוא פונה מערבה אל הים מצפון לצור ויוצר גבול טבעי בין ארץ ישראל לבין סוריה.

בקעת הלבנון נזכרת ביהושע (יא, טז-יז) כגבול הצפוני של כיבושיו:
"ויקח יהושע את כל הארץ הזאת... מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון".
לאמר: עד הקצה הדרומי של הבקעה אשר לרגלי החרמון ממערב.

הבקעה נכללה בממלכת יהודה וישראל בימי דוד, שהכניע את הדרעזר מלך צובה (שמואל ב י, טז-יט; דברי הימים א יט, טז-יט), בימי שלמה בנו שהיה "רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה" (מלכים א ה, ד), ואף בימי ירבעם בן יואש אשר "השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה" (מלכים ב יד, כה).
נראה, כי גם בתקופות אלה הייתה מאוכלסת בעיקר נכרים עובדי אלילים, ועל במות הבעל המרובות שבה כינה אותה עמוס (א, ה) בשם: בקעת אוֶן.
כיום היא נמצאת בחלקה בתחום לבנון, ומכונה בפי הערבים בשם: אל בקע, הבקעה.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
הר הלבנון