חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ים סוף

לשון האוקיינוס ההודי המפרידה בין חופי אפריקה המזרחית לבין חצי אי ערב.

שמו
מפרץ אילת
מפרץ סואץ
מעבר ים סוף

בשם זה נקרא לשון האוקיינוס ההודי הנמשכת ממצר באב אל מנדב לצפון מערב לאורך 2345 ק"מ, ברוחב של 350-225 ק"מ ובעומק ממוצע של 490 מ', והיא מפרידה בין חופי אפריקה המזרחית לבין חצי אי ערב.

שמו
ים סוף הוא הים הסגור החם ביותר בעולם. אין לדעת את המשמעות המדויקת של שמו, אך יש הרואים במלה "סוף" שם לצמחי המים שבלב ים, כמרומז בתפלת יונה (ב', ו): "...תהו יסובבני, סוף חבוש לראשי". הערבים קוראים לים סוף: בחר אל חג'אז (על שם הארץ השוכנת לחופו המזרחי). בשפות האירופאיות העתיקות והחדשות הוא מכונה: הים האדום, השם שבו הוא נזכר בתרגום השבעים ובספרים החיצוניים, בברית החדשה ואצל פלביוס. את מקור השם הזה תולים באצות האדומות המרובות שבמצולותיו. בחלקו הצפוני מתפצל הים לשתי זרועות, ימנית ושמאלית, הידועות כיום בשם מפרץ אילת ומפרץ סואץ.

בספר דברים נקרא ים סוף בשם "סוף" בלבד: "אלה הדברים אשר דבר משה... בערבה מול סוף, בין פארן ובית תופל ולבן" (א, א).

מפרץ אילת
מפרץ אילת הוא מפרץ ארוך וצר, הנמשך מנמל אילת בצפון עד האי טיראן בדרום, לאורך 180 ק"מ, ברוחב 26-13 ק"מ, ובעומק של 1260-1240 מ'. מפרץ זה מפריד בין חצי האי סיני במערב וחצי האי ערב במזרח. במבואו הדרומי, 175 ק"מ מנמל אילת, מתרוממים מתוך הים כמה איים קטנים, בהם האיים טיראן וסנפיר, המשאירים לתנועת האוניות נתיב מים צר ברוחב 8 ק"מ ממערב לטיראן.

מפרץ אילת מכונה במקרא 'ים סוף' בסימון גבולות הארץ ("ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים..." – שמות כג, לא); בתיאור דרך יוצאי מצרים מכיוון אדום ("פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף", לאמר: אל מדבר פארן בדרך לים סוף", כדי "לסובב את ארץ אדום" – במדבר יד, כה; כא, ד, בדברים א, מ; ב, א), ובסימון מקומו של צי שלמה: "ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף" (מלכים א ט, כו).

מפרץ סואץ
מפרץ סואץ משתרע מהעיירה סואץ שבצפונו, בסמוך לקצה תעלת סואץ, עד הים, לאורך 300 ק"מ, ברוחב 60 ק"מ ועומק של 80 מ'. הוא מפריד בין מצרים ממערב לבין חצי האי סיני ממזרח. באמצעות מפרץ זה, המתחבר עם הים הגדול דרך תעלת סואץ, נעשה הים סוף לאחר מעורקי התחבורה החשובים ביותר בעולם, לדרך הים הקצה והיחידה המחברת את ארצות אירופה עם הודו ואוסטרליה ועם ארצות המזרח הרחוק.

השם ים סוף שבמקרא מכוון בעיקר לשני מפרצים אלה של הים.

מעבר ים סוף
מפרץ סואץ, מכונה בפני הנביא (ישעיהו יא, טו) בשם: "לשון ים מצרים". מסורת עתיקה מוסרת כי הוא ים סוף שבני ישראל עברו בחרבה בצאתם ממצרים, וממנו עולה הדרך למדבר שור, שאליו פנו מיד אחרי שעברו את הים (שמות טו, כב). לפי מסורת זו, ים סוף, שבתיאור ראשית הכיוון של מסעות בני ישראל ("ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף" – שמות יג, יח), וגם ים סוף הנזכר אחרי כן כתחנה שלישית במסעות אלה ("ויסעו מאלים ויחנו על ים סוף" – במדבר לג, י), מכוונים למפרץ סוס-סואץ. מפרץ זה הוא אחת הימות המרות מצפון לסואץ, ובייחוד לגדולה שבהן שאולי הייתה בתקופה הקדומה קשורה לפעמים לים האדום, ויכולה הייתה להיחשב כחלק ממנו ולהיקרא על שמו.

המצרים היו מכנים אגמים אחדים, וביניהם גם השטח שבין אגם תמסח לבין מפרץ סואץ, בשם ים סוף.

חוקרים רבים סוברים כי הים הסירבוני בצפון חצי אי סיני, בסמוך לים הגדול, הוא ים סוף שאותו עברו בני ישראל בצאתם ממצרים. סברה זו נתקלת בהתנגדות רבה מצד החוקרים המסתמכים על מסורת מימי רומי וביזנטיה.

מקום הים עודנו שנוי במחלוקת. יש להוסיף כי השם סוף מסמן במקורות מצרים (מזמן יציאת מצרים, בערך) אגמי מים שבסמוך לצוען מצרים, היינו בקרבה יתרה דווקא לחופי הים התיכון.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מצרים


נושאים קרובים באתר דעת
ים סוף