חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מכמש

עיר בנחלת בנימין בראש סלע תלול גבוה. עמדה בקצה הצפוני של הגיא העמוק הידוע בשם "מעבר מכמש" (ואדי סויניט) נוכח העיר גבע שבקצהו הדרומי.

בראשית מלכותו ריכז שאול בעיר זו את מרבית צבאו (שמואל א' יג, ב-ג). לאחר שיונתן הכה את נציב הפלשתים נאספו הללו להלחם עם ישראל "ויעלו ויחנו במכמש…" (שמואל א' יג, ה). נראה כי הם עלו מהשפלה בדרך עמק אילון ומעלה בית חורון עד הגיעם לבית אל, ומשם פנו דרום מזרח אל מכמש. מהמחנה במכמש יצא "המשחית" בשלוש פלוגות עונשין ומחבלים: האחת פנתה לעפרה, 9 ק"מ מצפון למכמש; השניה יצאה מערבה בכיוון בית חורון הרחוקה 15 ק"מ, והשלישית נעה מזרחה בכיוון יריחו (שמואל א' יג, יז). בשעה שהערלים הבוטחים בגבורתם פיצלו את כוחותיהם, החריד יונתן בהתקפה פתאומית את "מצב הפלשתים", מול המשמר שלהם (שמואל א' יד, יא-טז), ובעזרת העברים, שהיו בצבא הפלשתים מתמול שלשום, ובתמיכת הישראלים שיצאו ממחבואיהם בהר אפרים, הנחיל להם תבוסה שלמה (שמואל א' יד, כ-כג).

מכמש נזכרת כתחנה צבאית, בין עית מצפון ובין גבע מדרום, במסע סנחריב לירושלים בימי בית ראשון, והיא המשיכה להתקיים גם בימי בית שני ואחריו.

מכמס נמנית בין הערים שנושבו על ידי שבי ציון אשר עלו מן הגולה עם זרובבל (עזרא ב, כז; נחמיה ז, לח) ובין ערי בנימין שעליהן היה להביא "אחד מן העשרה לשבת בירושלים" (שם יא, א, לא).

בתקופת החשמונאים, כאשר שבתה המלחמה, לאחר הנצחון על בכחידס, התיישב בה יונתן, שפט את העם, וממנה פעל "לביעור הרשעים מישראל" (מקבים א, ט; עג; קדמוניות יג, א, ו), בטרם יוכל לחזור לירושלים הבירה. במשנה (מנחות ח, א) נזכרת מכמס כ"אלפא לסולת", ומהחיטה המובחרת שלה היו מביאים את העומר ושתי הלחם. אף בימי אבסביוס (במאה הרביעית) עוד הייתה מכמש "כפר גדול מאוד בשם מכמשֹ (שין שמאלית) בגבול ירושלים, בט' מילים ממנו, אצל רמה"

כיום מזהים אותה עם הכפר הערבי הגדול מוכמאס צפון מזרח לירושלים.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן