חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חרושת הגוים

עיר כנענית שעמדה בשער הכניסה מבקעת עכו לעמק יזרעאל, במעבר שבין שלוחות הרי נצרת מזה והר הכרמל מזה. נזכרת פעם אחת בלבד בתנ"ך

בחרושת הגוים, שישבה בקצה הדרום מזרח של שבט אשר, היה המרכז הצבאי של סיסרא שר צבא יבין מלך חצור (ואולי גם מושב מלכו, שנקרא בשמו ובתארו של אחד מאבותיו "יבין מלך חצור"), ובסיס לרכב הברזל ששמר על שער העמק. מחרושת הגוים הזעיק סיסרא את רכבו אל נחל קישון בדרום העמק למלחמה בדבורה ובברק, ושם נחל תבוסה גדולה. סיסרא נס ברגליו, וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרושת הגויים (שופטים ד, ג, יג, טז).

רבים מהחוקרים מזהים כיום את חרושת הגוים עם תל עמר (נ. צ. 159.3 – 233.1) ליד הכפר חרת'יה (כיום: שער העמקים), שעד ראשית המאה הנוכחית נקרא גם הוא: תל חרת'יה. התל נמצא על החוף הצפוני של הקישון, במקום שהנחל פורץ לו דרך בצוואר צר למפרץ עכו, 27 ק"מ מערבה לתבור ו- 25 ק"מ צפון מערב לתענך.

יש חוקרים, הרואים בחרושת הגוים מונח קדום לאזור ההר המיוער בצפון, ולא שם של עיר בודדת. חרושת הגוים, מפרשים הם, כמו: חורשות הגוים (דוגמת "גליל הגוים"), אזור החורשות והיערות שהשתרע מעמק יזרעאל בדרום עד קו ערי המבצר חצור – בית שמש בצפון.

השלטון באזור זה היה בידי שר צבא יבין מלך חצור, ושבטי המתנחלים החדשים, נפתלי זבולון ויששכר, נלחמו בסיסרא בדרום העמק, כדי לפרוץ את הרצועה הכנענית ולהתאחד עם שבטי הר אפרים.

מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן