חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

פרת [נהר]

אחד מארבע הנהרות היוצא מעדן

הפרת נזכר בתורה כנהר רביעי מארבעת הראשים של "נהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (בראשית ב, י, יד). לדעת חז"ל, "הוא פרת דמעיקרא", הוא הוא הנהר העיקרי היוצא מעדן "שהשלשה נפרדין ממנו" (בכורות נה:, ובפירוש רש"י שם). בגלל גדלו וחשיבותו, מכנהו המקרא בשם "הנהר הגדול" נהר פרת (בראשית טו, יח; דברים א, ז; יהושע א, ד), או סתם: "הנהר" (בראשית לא, כא; שמות כג, לא; יהושע כד, ב-ג, וב- 13 מקומות נוספים).

השם פרת ניתן לו, לדעת חז"ל, על "שמימיו פרין ורבין" (ברכות נט:; בכורות נה:), וכן פירש רש"י: "פרת שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם" (בראשית ב, יד). דברי רש"י על סגולות ההבראה של הפרת מקורם, אולי, בדברי ר' יוחנן שאמר: "מפני מה אין מצורעים בבבל? מפני ש... רוחצין במי פרת" (כתובות עז:). הבבלים והאשורים קראו לו פורתו (רחב מאוד), והפרסים – אופרתו; יתכן כי ממנו יצרו היונים את השם: Euphrates, שנתקבל גם ברומית ובשפות אירופה החדשות. בערבית נשמר השם פרת בצורה: 'אל פורת'.

אורך הפרת כ-2700 ק"מ, והוא הארוך בכל נהרות קדמת אסיה (המזרח התיכון). הפרת נוצר משני נחלים גדולים, שראשיתם בהרי ארמניה: המערבי (פירט באורך 440 ק"מ) בא מהרים בצפון ארזרום, בגובה 2600 מ', והמזרחי (מורט באורך 660 ק"מ) – ממורדות הרי אררט בגובה 3500 מ'. בסמוך לעיר קבן הם מתמזגים ויוצרים את הנהר הגדול נהר פרת, הזורם דרומה, וחוצה בדרכו את רוכסי הטאורוס המזרחי בסדרת מפלי מים. בין העיר הסורית ג'רבלוס ובין חורבות כרכמיש חודר הפרת לתחום סוריה.

בעיר מסכנה, 85 ק"מ דרום מזרח לעיר חלב, פונה הפרת לכיוון דרום-מזרח, ובקרבת חורבות תפסח הוא נכנס לעירק במרחק 250 ק"מ מזרחה לעיר תדמור. מסתבר, כי קטע זה של הנהר, הפרת התיכון, המפריד בין צפון מזרח סוריה לבין ארם נהרים, הוא המסמן במקרא את גבול היעוד "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (בראשית טו, יח), ואחריו גם למשה וליהושע (דברים יא, כד; יהושע א, ד). לשם הלך דוד "להציב ידו בנהר פרת" (דברי הימים א יח, ג).

לכרכמיש, שלידה חודר הפרת לסוריה, עלה פרעה נכה לעזור לאשור, ושם הכהו נבכודנאצר מלך בבל (מלכים ב כג, כד; ירמיהו מו, ב). החלק הזה של הפרת היה בסוף ימי הבית הראשון הגבול בין שלטון בבל ובין שלטון מצרים, כעדות הכתוב: "ולא הוסיף עוד מלך מצרים (אחרי המלחמה בכרכמיש) לצאת מארצו, כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת, כל אשר היתה למלך מצרים" (מלכים ב כד, ז).

בסוף ימי בית שני, כאשר נעצרו לגיונות פומפיוס הרומי (63 לפני הספירה) על גדות הפרת התיכון, מתוך זהירות שלא להתגרות בפרתים, נקבע הפרת כגבול המדיני בין מלכות רומי ובין מלכות הפרתים, שהתחרו על השלטון בארצות אסיה.

מרכזי התורה בבבל
בצאת הפרת מתחום סוריה, הוא מוסיף לזרום עוד כאלף ק"מ בעירק, וליד קורנה (125 ק"מ ממזרח לחורבות אור כשדים) הוא מתחבר עם החדקל לנהר אחד רחב ידים, שאט אל ערב, המשתפך בדלתה רחבה אל המפרץ הפרסי. 450 ק"מ מצפון למקום ההתחברות, ליד ימת הבניה (75 ק"מ צפון מערב לבגדד) מתקרב הפרת אל החדקל עד כדי יצירת "מיצר" ברוחב 50 ק"מ. ב"מיצר" זה, הנמשך לאורך 100 ק"מ מבגדד עד חורבות בבל הקדומה, עמדו לפנים מרכזי התורה המפוארים של יהודי בבל, נהרדעא וסורא ופומבדיתא, מקום מושבם של ראשי הגולה והישיבות הגדולות שבהן נוצר התלמוד ומהן יצאה תורה לכל תפוצות ישראל.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
פרת