חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הר שעיר

הר מדרום מזרח לים המלח; או ממערב לעמק הערבה

רכס הרים דרומית-מזרחית לים המלח, בינו לבן אילת, הידוע גם בשם: הר עשו על שם בני עשו שישבו בו. הר שעיר זה מתרומם לגובה ניכר מעמק הערבה שעל גבולו המערבי, ובשיאו ג'בל הרון (מקום קבורת אהרן, לפי מסורת ערבית) מגיע לרום של 1336 מ'. את ההר הזה סבבו משה וישראל ימים רבים בגלל האזהרה "כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר".

בשמו "שעיר" נקרא, כנראה, על שם העצים והשיחים שהיו מכסים צלעותיו בימי קדם. מחציתו הצפונית של ההר נקראת כיום בפי הערבים: אל ג'בל, ומחציתו הדרומית - תימן, א שרא. במקרא ואצל פלביוס מכונה החלק הצפוני של ההר בשם: גבל.

תרגום יונתן וירושלמי בבראשית מתרגמים "בהררי שעיר" - בטווריא רמיא דגבלא; בטורא דגבלא.

ההר מקבל שפע רוחות וגשמים והוא עשיר במעינות מים ובעצים. עליו נאמרה ברכת יצחק לעשו: "משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל".

הישוב בהר שעיר זה קדום, ולפי התורה, כבר בימי אברהם ישב בו החורי אשר כדרלעומר הכה אותו "בהררם שעיר עד איל פארן".

החורי נדד או הושמד, כעדות הכתוב: "ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם". ישוב הררי זה, שהשתרע על הרי אדום שמזרח לערבה, נזכר במקרא בשם: ארץ שעיר, שדה אדום, ארץ אדום, ויחזקאל בחמתו על אדום קרא: "שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כולה".

קביעת מקום הר שעיר במזרח עמק הערבה מעורר כמה בעיות ביחס לכתובים שונים במקרא, אשר לשם פתרונן קובע החוקר אבל את הר שעיר ממערב לעמק הערבה, ושיאו המרכזי בג'בל מאקרה שבדרום הר לוצן, המתרומם לגובה של 1055 מ'.

בצפון נוגע הר זה, לדעת החוקר אבל, בהר האמורי אשר בגבול הנגב. כך מובן הכתוב: "ויצא האמורי היושב בהר ההוא (לקראת המעפילים)... ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה". וכן יובן הספור על בני שמעון, שרעו את עדריהם בארץ הנגב כי "הלכו להר שעיר... ויכו את שארית הפליטה לעמלק וישבו שם", כי הלא "עמלק יושב בארץ הנגב". החוקר מסתמך גם על הכתוב במשנה תורה: "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע", והם הלכו ממערב לעמק הערבה.

ייתכן שמעיקרו היה השם הר שעיר שם ציון כללי לכמה וכמה רוכסי הרים מיוערים בסיני, בנגב ובאדום, עד שהתייחד ברבות הימים בעיקר להר שעיר שבאדום ממזרח לערבה, כשם שהנגב התייחד מכל ה"נגבים" לחלק הדרומי של הארץ, והשרון מכל ה"שרונים", לשרון שעל שפת הים התיכון במורדות הרי אפרים.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה


הערות לערך:
שם המעיר: יצחק אייזנבאך
הערה: בעניין הר שעיר יש ראיה לכאו' מהנביאים בזה שכשעם ישראל יחזור לארצו תחילה יירש את הר עשיו, וכידוע כבר בקום המדינה כבשו את הערבה הדרומית וחלק מהרי אילץ אך לא מה שמכונה הר שעיר ממזרח לערבה.
בתחילת הקבוץ גלויות יתקיים והיה בית יעקב אש ובית יוסף
‏ להבה, הוא מדוייק ממש ע"פ סדר הפסוקים בעובדיה א': כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה ‏עַל כָּל הַגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ: {טז} כִּי כַּאֲשֶׁר ‏שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ: {יז} וּבְהַר ‏צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם: {יח} וְהָיָה בֵית ‏יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד ‏לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר: {יט} וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים ‏וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד: {כ} וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה ‏לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי ‏הַנֶּגֶב: {כא} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה. ‏שתחילה כתיב שנפילת הגוים תהיה בזה שהם שתו את דמם של ישראל כמו שנמר ‏במצודות שם, וזה יהיה לכפרת עם ישראל ובזה יגיע עונשם של הגויים ונפילתם, ואמנם ‏בהר ציון תהיה פליטה והיה קודש, וכמו שדבר בקדשו החפץ חיים ודרש מזה הפסוק ‏שבני ארץ ישראל ינצלו מהשואה האיומה. ואז מתעורר נקמת בני ישראל לוהיה בית ‏יעקב אש וכו', וזה בשני תהליכים: האחד, וירשו בית יעקב את מורשיהם שגרשו מכאן את ‏הבריטים שהם מבחי' קלי' אדום, וירשו הנגב את הר עשיו וכו', היינו קבוץ גלויות ישראל, ‏והתפשטות הכיבוש בארץ, וירושת ישראל בדרום ארץ ישראל את הערבה הדרומית ‏אשר לשדה אדום שזה היה כבר בשנת תש"ח (כן מובא בספר ואשר תבאונה), וכן עצם ‏חזרת עם ישראל לארץ ישראל היא נקמה גדולה כי ע"פ אמונתם ימ"ש עם ישראל לא ‏ישוב עוד לארצו, וידוע ע"פ כתבי האר"י שאותו האיש שמו כשם עשיו בהיפוך אותיות ‏שהוא היה גלגול שלו באדום. וכן התישבות בני ישראל בכל חלקי הארץ, ובשנת תשכ"ז ‏התישבו בהר אפרים ובהר שומרון, ואמנם שלמות גילוי משיח בן יוסף הוא בקבוץ ‏הגלויות השנית שאז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו ויפלו כל מלכויות רומי, ‏ואז והיתה לה' המלוכה, ודו"ק. וכמו כן עיקר יניקת קלי' עשיו בארץ ישראל הוא בהר ציון , ‏ובפרט בזמן האחרון שעושים כל טצדיקי
‏ ‏ להשתלט על המקום הקדוש. ומשיח צדקינו יפילם לבאר שחת.‏

כ. וכן הוא בנבואת עמוס: הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ ‏מֵעַל
‏ פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה: {ט} כִּי ‏הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל ‏צְרוֹר אָרֶץ: {י} בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ ‏הָרָעָה: {יא} בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו ‏אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם: {יב} לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ‏נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה עֹשֶׂה זֹּאת: ואיתא בספר על קורות הח"ח מאת הרב מ.מ ‏ישר שהחפץ חיים דיבר בקדשו שהנה זה הולך להתקיים הנבואה הקשה של והניעותי ‏בכל הגוים את ישראל ואח"כ יתחיל שלבי הגאולה.‏


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
אדום
בצרה