חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גרר

חבל ארץ בדרום הארץ; עיר מלוכה קדומה בצפון הנגב.

בארץ גרר, שהיתה מקום מושבו של אבימלך מלך פלשתים ומקום מגורם של אבותינו אברהם ויצחק (בראשית כ, א; כו, א, ו). בדברי הימים ב (יד, ט-יב) מסופר, כי אסא מלך יהודה והעם אשר עמו רדפו את חיל זרח הכושי מגיא צפתה למרשה עד לגרר, ומכאן מסיקים חוקרים שונים שגרר היתה קרובה לגבול א"י ומצרים. גם בפרשת העמים (בראשית י, יט) נזכרת גרר כגבול הכנעני בדרום, אם כי יתכן שהכוונה לאזור גרר, ולא לעיר, כדוגמת סימון גבולות ההתיישבות "מדן ועד באר שבע".
בבראשית (כא, לב, לד) נזכרת גרר כ"ארץ פלשתים", וכן נזכר "אבימלך מלך גרר" (שם כ, ב) כמלך פלשתים (שם כו, א, ח). לפיכך יש הסוברים שארץ גרר נשארה מחוץ לתחום ההתיישבות הישראלית. היא נכללה במשך הזמן באזור הפלשתי, ולפי מקומה הגיאוגרפי עמדה, כנראה, בחסותה של סרנות עזה הקרובה. השם "ארץ פלשתים" נקרא עליה בתקופת האבות אך ורק על שם העתיד, דוגמת שמות רבים אחרים במקרא.

העיר גרר
הזיהוי המדויק של גרר שנוי במחלוקת: הכל מודים שלפי המקראות המזכירים את גרר, היא ישבה באזור חקלאי פורה ושדות מרעה ממערב (או צפון מערב) לבאר שבע. ממערב לנחלת בני שמעון, שפרצו מגבולם "וילכו למבוא גרר (לפי גירסת השבעים)...לבקש מרעה לצאנם" (דברי הימים א ד, לט) ומדרום (או דרום מזרח) לעזה, בדרך שבה אמר יצחק לרדת ממקום מגוריו בבאר שבע למצרים (בראשית כו, א-ב). כמו כן מוסכם, שעיר מלוכה כזאת, שהתקיימה למעלה מאלף שנים (מתקופת האבות עד סוף המאה השמינית לפני הספירה הנוצרית) ושלטה על חבלים נרחבים בצפון הנגב, צריכה היתה לשבת בראש תל רם וגבוה מתקופת הברונזה (ימי נדידת האבות) והברזל (ההתיישבות הישראלית). למרות סימנים אלה "מתחרים" על זיהויה תלים שונים, שבכולם שרידים מהתקופות הנזכרות:
לפי האונומסטיקון, הקובע שגרר "רחוקה מבית גוברין כ"ה מלים דרומה" מזהים אותה עם תל א שריעה, אחד המבצרים החשובים בנגב, במרחק 24 ק"מ דרום מזרח לעזה ועשרים ק"מ צפון מערב לבאר שבע.
יש הסוברים כי תל פארעה (25 ק"מ דרומה לעזה ושלושים מערבה לבאר שבע) הוא המתאים לכל מה שנאמר במקרא על גרר.
אחרים מזהים את התל הזה עם שרוחן שבמטה שמעון, ואת גרר עם תל ג'מה אשר ליד ח' אם ג'רר, 12 ק"מ דרומית לעזה.
עתה נוטים לזהותה עם תל אבו הורירה ליד ואדי א שריעה. בתל זה נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ועד תקופת הברזל התיכונה, בעוד שבתל אבו שריעה נמצאו חרסים רק מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל, ואין שם זכר לשרידים מתקופת האבות.


ארכאולוגיה
המחקר הארכאולוגי בארץ גרר התפתח מאוד, וממצאיו חשובים מאוד להבנת הרקע ההיסטורי-גאוגרפי. לדוגמה, לפי ממצאים בגרר ניתן להוכיח כי דווקא בתקופת הברונזה הקדומה (המקבילה לתקופת האבות), נתקיימו בסביבות אלו יישובים חקלאיים רבים.

המחקר הארכאולוגי בגרר מנסה להוכיח גם את מקומה המדויק של העיר גרר. בשנת 1970 התקיימו חפירות בתל גמה (עיר קדומה בגדתו הדרומית של נחל הבשור, ממערב לקיבוץ רעים) על ידי הארכאולוג סר פלינדרז פיטרי, במערב התל. פיטרי זיהה בטעות את המקום כגרר המקראית, בין היתר מכיוון שליד התל יש מקום הנקרא בביזנטית – ח'רבת גררית.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גרר [נחל]
הנגב