לדף ראשי



למילה עַיִן מספר משמעויות:
א. איבר הראייה של האדם ושל בעלי החיים. כולל בעיקר את האישון, העדשה והרשתית.
ב. ‏‏מבט, הבעת פנים המשתקפת בעיקר בעיניים.
ג. ‏‏היכולת לזהות, לשפוט או להעריך; כושר הבחנה, טביעת עין.

העיניים נתפסות במקורות היהודיים כמוליכות את הגוף כולו. הן יכולות להובילו לטובה וחלילה גם לרע.
שלמה המלך אומר בספר קהלת:

"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ..." (קהלת ב' יד).

התורה מצווה:

"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם..." (במדבר ט"ו לט).

נוהגים להזכיר את האזהרה הזאת פעמים בכל יום בפרשה השנייה של קריאת שמע.

משורר התהלים מתפלל ומבקש:

"הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי" (תהלים קי"ט לז).
"גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" (תהלים קי"ט יח).

כאשר מדברים על הראיה, לא תמיד מדברים על הראיה הפיזית דווקא. גם ההבנה וההסכמה נקראות הבנה. רואה אני את דבריו פירושו אני מקבל את דבריו, אני מסכים אתם.

במסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מ שנו:

ארבע מדות בתלמידים הרוצה שילמוד וילמדו אחרים עין טובה. ילמוד ולא ילמדו אחרים עין רעה. ילמדו אחרים והוא לא ילמוד זו מדת בינונית. ויש אומרים זו מדת סדום. לא ילמוד ולא ילמדו אחרים הרי זה רשע גמור.

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ט

אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם רבי אליעזר אומר עין טובה רבי יהושע אומר חבר טוב רבי יוסי אומר שכן טוב רבי שמעון אומר הרואה את הנולד רבי אלעזר אומר לב טוב אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם רבי אליעזר אומר עין רעה רבי יהושע אומר חבר רע רבי יוסי אומר שכן רע רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא שנאמר (תהלים ל"ז) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן רבי אלעזר אומר לב רע אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם:

במקרא ובדברי חז"ל דימויים רבים הקשורים לעין ולחלקיה וכן לראייה.

שמירה מעולה מדומה לשמירה שאדם שומר על אישון עינו. למשל:

"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתהוּ יְלֵל יְשִׁמן יְסבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ" (דברים ל"ב י).
"שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת-עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי" (תהלים י"ז ח).

האישון הוא גם דימוי לדבר חשוב ויקר לאדם:

"כִּי כה אָמַר ה' צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל-הַגּוֹיִם הַשּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנּגֵעַ בָּכֶם נגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" (זכריה ב' יב).

לעומת החכם אשר עיניו בראשו הסכל אינו משתמש כביכול בעיניו:

"שִׁמְעוּ-נָא זאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלא יִשְׁמָעוּ" (ירמיה ה' כא).

הגאווה, שאותה שונא ה', מכונה רום עיניים. לגאוותן עיניים רמות:

"רוּם עֵינַיִם וּרְחַב-לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת" (משלי כ"א ד). "שֶׁשׁ-הֵנָּה שָנֵא ה' וְשֶׁבַע (תּוֹעֲבַות) [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ. עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שׁפְכוֹת דָּם-נָקִי. לֵב חרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים" (משלי ו' טז-כ).

הצירופים: עין טובה, עין רעה המציינים נדיבות לב, יחס של רצון טוב לזולת לעומת יחס שלילי, יחס של קנאה, הפכו למונחים הלכתיים בדיני הפרשת תרומות.

משנה מסכת תרומות פרק ד משנה ג

שיעור תרומה עין יפה אחת מארבעים בית שמאי אומרים: משלשים והבינונית מחמשים והרעה (עין רעה) מששים …

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק טז

דבר אחר עין הרע כיצד שלא תהא עינו של אדם צרה במשנתו של חבירו. מעשה באדם אחד שהיתה עינו צרה במשנתו של חברו נתקצרו חייו ונפטר והלך לו.

גם המונח: "מראית העין" משמש הרבה בהלכה. למשל בתוספתא מסכת פאה פרק א הלכה ו:

אמ' ר' שמעון מפני ארבע' דברים לא יתן אדם פיאה אלא בסוף מפני גזל העניים ומפני בטול העניים ומפני מראית העין ומפני הרמאין מפני גזל העניים כיצד שלא יראה שעה שאין שם אדם ויאמר לעני מדעתו בוא וטול לך פיאה זו ומפני בטל עניים כיצד שלא יהו עניים יושבין ומשמרין כל היום ואו' עכשיו הוא נותן פיאה עכשיו הוא נותן פאה אלא מתוך שניתנה בסוף הולך ועושה מלאכתו ובוא ונוטלה באחרונה ומפני מראית העין כיצד שלא יהו עוברין ושבין אומ' ראו היאך פלני שקצר את שדהו ולא הניח ממנו פיאה שכך כת' בתורה לא תכלה פאת שדך וגו' ומפני הרמאין כיצד שלא יאמרו כבר נתננו דבר אחר שלא יניח את היפה ויתן מן הרע.

ברכות הראיה
חכמים תיקנו ברכה לדברים שהאדם רואה. למשל:
הרואה תופעות טבע בלתי רגילות, כגון ברק, הרים גבוהים מאוד, נהרות גדולים מאוד מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית.

הרואה את הים הגדול הסמוך לארץ ישראל (הים התיכון) מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל.

הרואה קשת בענן מברך את ברכת הקשת:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמַן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ.

הרואה עצי מאכל בפריחתם בימי ניסן (מברך פעם אחת בשנה) ברכת האילנות:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.

הרואה אילנות יפים ביותר ובריות נאות ביותר מברך את ברכת הנוי שבבריאה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ.

ברכות החכמים
הרואה חכם גדול מישראל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו.

הרואה חכם גדול מאומות העולם מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם.

ברכות המלכים
הרואה מלך ישראל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו.

הרואה מלך מאומות העולם מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם.

הרואה שש מאות אלף מישראל (שהוא מספר יוצאי מצרים הזכרים) ביחד בארץ ישראל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, חָכָם הָרָזִים.

הרואה בתי ישראל ביישובם בארץ ישראל מברך את ברכת יישוב הארץ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה.

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, כגון מעברות הירדן וחומות יריחו מברך ברכות הנסים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

הרואה מקום שנעשה לו (באופן אישי) בו נס מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן