חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אוטיזם

ליקוי בהתפתחות

חלק א' סיווג התסמונות
1. הפרעות הספקטרום האוטיסטי - ASD
2. אוטיזם [AUTISM]:
3. תסמונת אספרגר [ASPERGER SYNDROME]:
4. הפרעה התפתחותית נרחבת, לא משויכת
5. הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית – CDD
6. תסמונת רט [RETT SYNDROME]:

חלק ב' שיטות טיפול נפוצות
7. שיטת גרינשפן [GREENSPAN METHOD]:
8. שיטת לובס [LOVAAS METHOD]:
9. תקשורת בשיטת חילופי תמונות / תקשורת חלופית תומכת
10. טיפול וחינוך של ילדים עם אוטיזם והפרעות תקשורת דומות TEACCH
11. שיטת אופשן [מכונה כך ע"ש מכון אופשן OPTION INSTITUTE]:
12. מקורות:
מקור המאמר וצוות הכותבים

חלק א'
סיווג התסמונות

1. הפרעות הספקטרום האוטיסטי - ASD
[AUTISTIC SPECTRUM DISORDERS]:
הקשת [הספקטרום] האוטיסטית היא מושג המתייחס למכלול של תופעות והפרעות התפתחותיות בעלות מכנה משותף:
העדר יכולות -
[1] לתקשר באופן מילולי ובלתי מילולי,
[2] להבין התנהגות חברתית ולקיים אינטראקציה בין-אישית,
[3] לדמיין, לחשוב ולהתנהג באופן גמיש.
התופעות הללו יכולות להתגלות מקַלות ועד חמורות וליצור פרופילים רב-גוֹנִיים של הפרעות.
בספקטרום האוטיסטי נכללות התופעות הבאות, שיפורטו בהמשך:
אוטיזם / הפרעה אוטיסטית;
תסמונת אספרגר;
הפרעה התפתחותית נרחבת, לא משויכת - PDD NOS;
הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית - CDD;
תסמונת רט;
השימוש באבחנה של ASD [הפרעות הספקטרום האוטיסטי] הופכת להיות יותר ויותר מקובלת, גם אם לא כל המאבחנים משתמשים בה ועדין אין לה אזכור ב-DSM.

2. אוטיזם [AUTISM]:
מכונה גם "הפרעה אוטיסטית" [AUTISM DISORDER], "אוטיזם של הילדות המוקדמת"
[EARLY INFANTILE AUTISM], "אוטיזם ע"ש קנר" [LEO KANNER, 1943, שתיאר לראשונה את הסימנים הקליניים של האוטיזם בקרב ילדים].

א) הקריטריונים לאבחון כוללים לפחות שישה פריטים מסעיפים (1), (2), (3) ברשימה הבאה, ובהם לפחות שניים מסעיף (1) ואחד מתוך סעיפים (2) ו-(3):
[1] לקות איכותית באינטראקציה חברתית, המתבטאת בשנַיִּם, לפחות, מהדברים הבאים:
א. לקות בולטת בשימוש בהתנהגויות לא מילוליות כמו: קשר-עין, הבעות פנים, תנועות ומחוות גופניות לוויסות אינטראקציה חברתית.
ב. כשל בפיתוח יחסי גומלין עם בני-הגיל, בהתאם לרמת ההתפתחות.
ג. העדר גילויים ספונטניים של הנאה, עניין, הישגיות [כמו: להראות, להביא או להצביע על עצמים מעניינים] לצורך קבלת תגובות מהזולת.
ד. חוסר הדדיות חברתית או רגשית.
[2] לקות איכותית בתקשורת המתבטאת באחד, לפחות, מהדברים הבאים:
א. איחור או היעדרות מוחלטת של התפתחות שפה דְבוּרָה, שאינם מלווים בניסיון לפצות באמצעות אופני תקשורת חלופיים כמו מחוות או פנטומימה.
ב. אצל בני-אדם עם דיבור תקין, יש חוסר יכולת ליזום ולקיים שיחה עם אחרים.
ג. שימוש תבניתי וחזרתי [סטריאוטיפי] בשפה, שימוש בשפה "פרטית" המובנת רק לדובר ולמי שמכיר אותו היטב.
ד. העדר של משחק דמיוני ספונטני או משחק המחקה מצבים חברתיים בהתאם לרמת ההתפתחות.
[3] דפוסים של התנהגות, עניין ופעילויות תבניתיים, נוקשים, חוזרים על עצמם וחדגוניים המתבטאים באחד, לפחות, מהדברים הבאים:
א. התעסקות חריגה בדפוסי עניין תבניתיים [סטריאוטיפיים] ומוגבלים, שהם חריגים מבחינת העוצמה או הנושא.
ב. הִצמדות נוקשה, ללא התגמשות, בטקסים ובשגרה לא פונקציונלית, לעיתים, תוך תגובה מבוהלת או מבועתת לשינויים בסביבה ולגירויים אפילו מזעריים לקולות, ריחות, מגע, טעמים, מראות.
ג. גינונים של תנועות תבניתיוֹת וחזרתיוֹת כמו: נענועי אצבעות, נפנוף או עיוות של כף היד, טלטול הגוף בתנועות קצובות.
ד. התעסקות מוגזמת בחלקים של חפצים כמו כפתורים בבגד, ידיות של דלתות.

ב) איחור או תפקוד חריג, שמתחיל לפני גיל שלוש, לפחות באחד מן התחומים הבאים:
[1] אינטראקציה חברתית;
[2] שימוש בשפה לתקשורת חברתית;
[3] משחק סִמלי או דִמיוני;

ג) ההפרעה איננה מוסברת טוב יותר על-ידי תסמונת רט או הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית [ראה סעיף 5 להלן].

שכיחות האוטיזם נעה סביב אחת ל- 240 לידות [0.41%]. לא ניתן לגלות את הלקות בתקופת ההֶריון. היחס בין בנות לבנים הוא אחת לשלושה-ארבעה. במשפחות בהן יש ילד עם אוטיזם עולה הסיכוי לילד נוסף לאחד ל-20 [5%, פי 25 מהשכיחות בכלל האוכלוסייה]. בקרב מי שאובחנו כאוטיסטים יש כ-60% עד 80% שלוקים בפיגור שכלי ברמות שונות. בין 4% ל-17% מהילדים האוטיסטים סובלים מאפילפסיה, כאשר במבוגרים האחוז הכולל עולה ל-20% עד 35%.

3. תסמונת אספרגר [ASPERGER SYNDROME]:
תסמונת זו שיֶיכת לספקטרום האוטיסטי [ראה סעיף 1]. שתי הקטיגוריות הראשונות המתארות אוטיזם [סעיף 2 "אוטיזם", [1] [2] ] חלות גם בתסמונת זו.
מצד אחד, תסמונת אספרגר מתאפיינת בקשיים ומגבלות בתחומים של -
[1] תקשורת בין-אישית,
[2] אינטראקציה והסתגלות חברתית,
[3] ביטויי דמיון.
מצד שני קיימת התפתחות תקינה של -
[1] רכישת שפה ושימוש בדיבור,
[2] יכולת קוגניטיבית (יש ביניהם מחוננים בחישובים מתמטיים או בכתיבה או בציור) והתנהגות מסתגלת (זולת באינטראקציה חברתית)
[3] עניין וסקרנות (על-פי-רוב מוגזמים וכפייתיים ומתמקדים בעיסוק או בתחום צר).

תסמונת אספרגר שכיחה בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנות ביחס של חמישה לאחת. שכיחותה בכלל האוכלוסיה עומדת על כ-0.36%.

4. הפרעה התפתחותית נרחבת, לא משויכת
[ PDD NOS- PERVASIVE DEVELOPMENTAL DISORDER Not Otherwise Specified]:
סיווג זה ניתן במצבים בהם יש ליקוי קשה ונרחב בהתפתחות של האינטראקציה החברתית הבינאישית, מלֻוֶוה בליקוי של מיומנויות תקשורת מילוליות ולא-מילוליות, או מלֻוֶוה בהתנהגות סטריאוטיפית, אשר לא ניתן לשייכם לאחת מהקטיגוריות האחרות בספקטרום האוטיסטי [סעיף 1].

5. הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית – CDD
[CHILDHOOD DISINTEGRATIVE DISORDER]:
ההתפתחות נורמלית במשך מספר שנים, אך ניכרת נסיגה מתמדת בכישורים בתחומים מרובים, במקביל להופעתם של אפיונים שונים דמויי אוטיזם המתבטאים באובדן של תקשורת מילולית ולא-מילולית, אינטראקציה חברתית, יכולת משחק והתנהגות מסתגלת. ההפרעה מופיעה לא לפני גיל שנתיים אך מתרחשת, לא יאוחר מגיל 10.

6. תסמונת רט [RETT SYNDROME]:
הפרעה נוירולוגית שנצפתה רק אצל בנות. בלידה ועד גיל 9-12 חודשים ההתפתחות היא נורמלית. לאחר מכן יש האטה בהתפתחות כולל בגדילה של הראש ומתרחשת רגרסיה הכוללת אובדן מיומנויות של דיבור, אובדן של תנועות ידיים רצוניות וקואורדינציה בתנועות הליכה ובתנועות הגוף. חלה נסיגה פסיכו-מוטורית חמורה. רגרסיה זו מתרחשת בין גיל שנה לשלוש שנים. תסמונת רט מלֻווה בפיגור קשה או עמוק.
תסמונת רט נכללת אמנם ב-DSM במסגרת קבוצת ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות [PDD], אך השירותים עבורה ניתנים באמצעות האגף לטיפול באדם המפגר ולא במסגרת היחידה לטיפול באוטיזם.

חלק ב'
שיטות טיפול נפוצות

7. שיטת גרינשפן [GREENSPAN METHOD]:
הנחות היסוד בשיטה: [א] ניתן לקדם באופן הוליסטי - חושי, תנועתי ותפיסתי - התפתחות של ילד עם אוטיזם; [ב] ליחסי הגומלין ולאינטראקציה עם הסביבה, הנעשים בדרך רגועה ומהנה, השפעה מרכזית על המוח;
השיטה מבוססת על שני מרכיבים:
[1] אבחון מדויק של המקום ההתפתחותי בו נמצא הילד - מה הן יכולותיו הקיימות [ולו גם מזעריות] תוך התמקדות ביכולות הרגשיות,
[2] בניית תכנית טיפולית המותאמת באופן ייחודי ומדגישה את ההשתתפות הפעילה של המשפחה כמו גם בעלי התפקיד במסגרות החינוכיות והטיפוליות.

הטיפול מתקיים בדרך כלל, בצורה פרטנית בפעילות הקרויה "זמן-יחד" [FLOOR TIME]. אורכה של פגישה טיפולית הוא בין 20 ל-30 דקות ומתרחשים בה אינטראקציה ומשחק ספונטני על הרצפה. הטיפול מובנה באופן חלקי, כשהמבוגר מתפקד כשותף: משתלב, מצטרף אך אינו יוזם בעצמו. עיקר החשיבות היא ביצירת תשומת לב, התעניינות וסקרנות של הילד בפעילות המשותפת. הכמות היומית של פגישות טיפוליות משתנה בהתאם למצבו של הילד. לילדים עם קשיים חמורים מומלץ לבצע 6 עד 10 פעילויות של "זמן-יחד" מדי יום. האינטנסיביות, הנדרשת בשיטה, מצריכה גיוס שותפים נוספים להורים, כמו: קרובי משפחה, חברים, מטפלים מקצועיים, סטודנטים, מתנדבים.

8. שיטת לובס [LOVAAS METHOD]:
מכוּנָה גם ABA - APPLIED BEHAVIOURAL ANALYSIS [ניתוח התנהגותי ישומי]
או DISCRETE TRIAL [ניסוי נבדל]
או INTENSIVE BEHAVIOUR INTERVENTION [התערבות התנהגות אינטנסיבית].
השיטה מבוססת על גישת הפסיכולוגיה ההתנהגותית. הנחת היסוד בשיטה היא שתגובת המטפל משפיעה על התנהגות הילד: חיזוק מגביר ומדרבן אותה והעדר חיזוק מחליש ומצמצם אותה. תוכנית הטיפול מתמקדת בפיתוח שפה ותקשורת, מיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות מוטוריות, מיומנויות ADL, עצמאות וכישורים חברתיים. לפני תחילת הטיפול נערך אבחון לילד, מזהים ומגדירים את ההתנהגויות הבעייתיות שלו וקובעים את רמתו. הלמידה מבוססת על פירוק [ברזולוציה גבוהה] של כל מיומנות למרכיביה [באמצעות ניתוח משימות].
תהליך הלמידה מובְנֶה בכל פרטיו [מי? היכן? איך? מתי? כמה?] ונעשה בשלושה שלבים:
גירוי [הוראה / הנחיה מילולית] –
תגובה [התנהגות הילד] –
תוצאה [תגובת המטפל].
הדגש הוא על הקשר בין התקשורת הבינאישית וביצוע של הילד בעקבותיה לבין החיזוקים הניתנים לביצוע נכון. החיזוקים יכולים להיות מילוליים, פיזיים, חברתיים. הילד מתבקש להגיב להוראות המבוגר-המטפל. כל פעולת לימוד מלֻוָוה בתיעוד וברישום, כך שניתן להעביר מידע ממטפל למטפל בצורה מדויקת ולהמשיך באופן עקבי בטיפול. הגיל המתאים להתערבות הוא בין שנתיים לחמש. מקום ההתערבות בתחילת הטיפול הוא הבית. בהמשך, הטיפול מתבצע גם במסגרות חינוכיות וטיפוליות בהן שוהה הילד. הלמידה נעשית בחדר נטול גירויים, פרט לשולחן, שני כסאות וחומרים, שנבחרו על-ידי המטפל. שיטת לובס דורשת עבודה אינטנסיבית מאד, בתחילתה בהיקף של 30 עד 40 שעות שבועיות. בצד מעורבות המשפחה, נדרשת השקעה רבה של משאבים בגיוס, הכשרה והעסקה של מטפלים.

9. תקשורת בשיטת חילופי תמונות / תקשורת חלופית תומכת
PECS - Pictures Exchange Communication System
הנחת היסוד בשיטה היא אבחנה בין "דיבור" לבין "תקשורת", כיון שניתן לקיים תקשורת גם ללא שימוש בדיבור. השיטה מתאימה במיוחד לילדים בעלי יכולות ביצוע טובות יותר מאשר יכולות מילוליות. ניתן באמצעותה לסייע לילד ליזום תקשורת באופן ספונטני תוך הבנת תפקודי התקשורת ופיתוח יכולות תקשורתיות. השיטה מצריכה ציוד מתאים [תמונות ואביזרים] ומחייבת, כמו גם שיטות אחרות משאבי הוראה פרטנית. ניתן לבנות לכל ילד ספר תקשורת אישי, שילווה אותו במהלך פעילויותיו היומיומיות ויסיֵעַ ביצירת תקשורת עם סביבתו - המשפחתית, החינוכית, הטיפולית.

10. טיפול וחינוך של ילדים עם אוטיזם והפרעות תקשורת דומות TEACCH
Treatment and Education of Autistic and Related
Communication handicapped Children
גישה מקיפה של סיוע לבני אדם עם אוטיזם לאורך מעגל החיים. הגישה פותחה על-ידי Eric Schopler בתחילת שנות ה-70 באוניברסיטת צפון קרוליינה והיא משלבת טכניקות ממגוון שיטות בהתאם למצבו ולצרכיו של המטופל.
הטיפול מבוסס על אבחון טרום-טיפול [תוך ניתוח מקיף של נקודות חוזק / חולשה, סגנונות למידה, סטיות התנהגות] ופיתוח תוכנית אינדיווידואלית השמה דגש על שיפור הסתגלות, קידום מיומנויות ועצמאות בכל תחומי התפקוד.

הבנייה, עקביות והתמדה הן אבני היסוד של הגישה. משימות הלמידה מפורקות לשלבים לפי רמות. בכל טיפול יש חזרה על כל מטלה כ-10 פעמים. המעבר לשלב הבא נעשה לאחר שהילד בצע את המטלה ברמת דיוק של 80%, שלוש פעמים ברציפות [של ימים או של טיפולים]. בטיפול משולבים עזרים חזותיים המדגימים וממחישים לילד מה וכיצד עליו לעשות ומה התוצאה המבוקשת. המטפל רשאי לתת לילד סוגים שונים של רמזים [פיזיים, מילוליים, חזותיים, של מחווה, של הדגמה], על-מנת לעזור לו במילוי המטלה. רמזים צריכים להיות שיטתיים, בהירים, קבועים וישירים ולהינתן לילד עוד בטרם הגיב תגובה לא נכונה.

השיטה דורשת השקעה רבה בהכשרת צוות המטפלים כמו-גם מעורבות של ההורים ושיתוף פעולה הדוק בינם לבין אנשי המקצוע. ארגון הסביבה הפיזית הוא קפדני [גודל וסידור של הרהיטים, תאורה, מיקום החפצים, חלוקת החדר לאזורי הפעילות] וכך גם מהלך הלמידה. הטיפול בראשיתו נעשה באופן פרטני, כשבהדרגה ניתן לעשותו בקבוצה.

11. שיטת אופשן [מכונה כך ע"ש מכון אופשן OPTION INSTITUTE]:
השיטה פותחה על-ידי בני-הזוג קאופמן [Barry Neil Kaufman and Samahria Lyte Kaufman] ומכונה גם The Son-Rise Program.
הנחת היסוד של השיטה היא שהילד האוטיסט תקין מבחינת כישוריו הבסיסיים, ובעיותיו בתקשורת הינן ביטוי לרצונו לשלוט בסביבתו ומתוך בחירתו. התנהגותו הינה תגובה לתפיסתו את העולם כדוחה ועוין. העיקרון הבסיסי בטיפול הינו פיתוח גישה חיובית לחיים, המאפשרת להורים לקבל את ילדם כפי שהוא, מתוך נאמנות עצמית וחוסר ציפיות. העבודה עם הילד מתבצעת בסביבה הביתית, בחדר נפרד עם גירויים מועטים, עם ריחוק מן המסגרת החינוכית. הטיפול נעשה על ידי ההורים, בני משפחה ומתנדבים. המסר של הקבלה מועבר לילד תוך חיקוי כל תנועותיו והתנהגויותיו ללא הפעלת לחץ.
במהלך הטיפול מודגשת חשיבות התמיכה בהורים על ידי העלאת המודעות לרגשות האבל, הבושה והכעס תוך הדגשת יכולתו של האדם לבחור בדרך של אהבה ואושר במהלך התמודדותו עם קשייו.

12. מקורות:
DSM - IV: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th edition, text-revision, American Psychiatric Association, Washington, DC, 2000, pp. 69-80

“Autism Treatments: Current Interventions in Autism - A Brief Analysis”,
In: www.autism-society.org
[ASA - Autism Society of America -אתר אגודת האוטיזם באמריקה]

Volkmar, F., R. [et.al]: “Autism and pervasive developmental disorders”,
In: Journal of Child Psychology and Psychiatry, 45/1, (2004), pp. 135-170

“What is autism?”, “What is Asperger syndrome?”, “Glossary of terms”,
In: www.nas.org.uk [אתר אגודת האוטיזם בבריטניה]
www.option.org [OPTION אתר ארגון]

מקור המאמר:
טיפול באדם עם אוטיזם ובני משפחתו
מדריך למחלקות לשירותי רווחה
האגף למחקר, תכנון והכשרה
ביה"ס המרכזי לעובדים בשירותי הרווחה ע"ש השר מיכאל חזני ז"ל
האגף לנוער, צעירים ושרותי תקון היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם

פורום מקצועי:
לילי אבירי, מנהלת, היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם
מירטה מרינברג, מפקחת מחוז חיפה והצפון, היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם
אמירה שניצר, מפקחת מחוז ת"א והמרכז, היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם
רותי בן עמי, עו"ס, רכזת שיקום, המחלקה לשירותים חברתיים, עיריית יקנעם
סיגל הררי, עו"ס תחום נכויות, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב-יפו
קרן ליבנת, עו"ס, האגף לשירותים חברתיים, עיריית פתח-תקוה
יעוץ מקצועי: חֶמדה קליין
כתיבה ועריכה: שרה קרניאל



מקור הערך: טיפול באדם עם אוטיזם ובני משפחתו - מדריך למחלקות שירותי הרווחה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
תסמונת אספרגר