לדף ראשי



רמב"ם, מורה נבוכים א, מ"ט
המלאכים גם כן אינם בעלי גופים, אלא הם שכלים נבדלים מן החומר, כפי שיתברר. הם פעולים והאל בראם, כפי שיובהר. בבראשית רבה אמרו: להט החרב המתהפכת (בראשית ג', 24) על שם: משרתיו אש להט (תהלים ק"ד, 4), המתהפכת: שהם מתהפכים, פעמים אנשים, פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים. באמרה זאת אמרו במפורש שאין הם בעלי חומר ואין להם תבנית גשמית קבועה מחוץ לדעת; אלא כל זאת במראה הנבואה ובהתאם לפעולת הכוח המדמה כפי שיצוין (כשתוסבר) משמעות אמיתת הנבואה.

דברם: פעמים נשים - כי יש שהנביאים גם כן רואים את המלאכים במראה הנבואה [ב]צורת נשים - רומז אל דבריו של זכריה עליו השלום: והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם [ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים] (זכריה ה', 9).

רמב"ם, מורה נבוכים ב, ו'
המלאכים נמצאים. זה מן הדברים שאין צורך להביא להם ראיה מן התורה כי התורה אומרת זאת במפורש בכמה מקומות.

כבר הבהרנו בפרק קודם בספר זה שהמלאכים אינם גופים. זה גם מה שאמר אריסטו, אלא שיש שוני במינוח. הוא אומר "שכלים נבדלים" ואנו אומרים מלאכים. באשר לדבריו ששכלים נבדלים אלה הם אמצעי בין האל יתעלה ובין הנמצאים ושבאמצעותם נעים הגלגלים - דבר שהוא סיבה להתהוות המתהווים - גם זה נאמר מפורשות בספרים כולם, שהרי לעולם אין אתה מוצא מעשה שעושה אותו האל אלא על-ידי מלאך. יודע אתה שמלאך משמעותו שליח וכל המבצע צו הוא מלאך. לכן גם על תנועותיהם של בעלי-החיים - אפילו של אלה מהם שלא ניחנו בשכל - אומר הכתוב במפורש שהן על-ידי מלאך, כאשר התנועה היא על-פי מטרת האלוה אשר שם בבעל-החיים כוח המניע אותו תנועה זאת. הוא אמר אלהי שלח מלאכה וסגר פום אריותא ולא חבלוני (דניאל ו', 23), ותנועות אתון בלעם כולן על-ידי מלאך. אפילו היסודות קרויים מלאכים: עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט (תהלים ק"ד, 4).

אך כאן אין אנו מדברים אלא על המלאכים אשר הם שכלים נבדלים, כי אין תורתנו מכחישה שהוא יתעלה מנהיג את המציאות באמצעות המלאכים. החכמים אמרו דברים מפורשים על דברי התורה: נעשה אדם בצלמנו (בראשית א', 26) ודבריו הבה נרדה (שם, י"א, 7), שהם בלשון רבים, לאמור: כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמליא של מעלה. מתפלא אני על דבריהם מסתכל, שהרי בנוסח הזה עצמו אומר אפלטון כי האל מסתכל בעולם השכלים ואז שופעת ממנו המציאות. בכמה מקומות נאמר כך סתמית: אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה. פמליא הוא צבא בלשון יוון. כמו כן נאמר בבראשית רבה ובמדרש קהלת: את אשר כבר עשוהו (קהלת ב', 12) עשהו לא נאמר אלא עשוהו. כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך והושיבו אותו על כנו, שנאמר הוא עשך ויכננך (דברים ל"ב, 6), וכן נאמר בבראשית רבה: כל מקום שנאמר: "וה'" - הוא ובית דינו. אין הכוונה בכל הלשונות האלה מה שסוברים הבורים שיש [לבורא] דיבור - נעלה הוא [מזאת] - או מחשבה או שיקול-דעת או התייעצות או היעזרות בדעת הזולת, שכן איך ייעזר הבורא במה שברא? אלא כל אלה דברים מפורשים שאפילו פרטי המציאות - ואף בריאת איברי בעלי-החיים כפי שהם - כל זאת באמצעות מלאכים. כי הכוחות כולם מלאכים.

התבונן אפוא כיצד הובהר מכל צד שמשמעות מלאך היא מעשה כלשהו ושכל מראה מלאך הוא רק במראה הנבואה ובהתאם למצבו של המשיג. אין אפוא גם במה שציין אריסטו בעניין זה דבר החולק על התורה. אלא הדבר שבו הוא חולק עלינו בכל זה הוא שהוא מאמין שכל הדברים האלה קדומים, ושהם כך מתחייבים ממנו יתעלה. ואנחנו מאמינים שכל זה נברא, ושהאל ברא את השכלים הנבדלים ונתן בגלגלים כוח תשוקה אליהם, והוא שברא את השכלים והגלגלים ושם בהם את הכוחות המנהיגים האלה. בזאת אנו חולקים עליו ועוד תשמע את דעתו ואת דעת תורת האמת על חידוש העולם.

מאמרים נוספים באתר דעת
הנה אנכי שולח מלאך לפניך – תומר דנציגר

רבי אברהם אבן דאור, האמונה הרמה, על המלאכים ששמם כשם ה'

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן