לדף ראשי



שבחה של הארץ נזכר בספר דברים פרק ח', ז-י:

ז. כי ה' א-להיך מביאך אל ארץ טובה:
ארץ נחלי מים, עֲיָנֹת ותהֹמֹת יֹצאים בבקעה ובהר.
ח. ארץ חִטה ושעֹרה וגפן ותאנה ורִמון,
ארץ זֵית שמן ודבש.
ט. ארץ אשר לא במסכנֻת תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה,
ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצֹב נחֹשת.
י. ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-להיך על הארץ הטֹבה אשר נתן לך.

פירות אלה שימשו לעתים קרובות כמוטיבים בעיטור בתי כנסת וחפצי יום-יום באמנות היהודית הקדומה. הם מופיעים על מטבעות, חותמות, טבעות, נרות, תכשיטים, כלי זכוכית ועוד.

ביכורים
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מביאים ביכורים מן הפירות שהבשילו משבעת המינים: חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמרים. זמן הבאת הביכורים היה מחג השבועות ועד סוכות.

ברכות על שבעת המינים
שבעת המינים מחולקים לשתי קבוצות: חיטה ושעורה, שהם גידולי גרעין חד שנתיים, וחמישה מינים נוספים, שהם פרי עץ.

הברכה הראשונה על חיטה ושעורה [ונכללים בהגדרה זו חמשת מיני הדגן: חטים, שעורים, כוסמים, שבולת שועל ושיפון] – היא "המוציא" אם נאפו בצורת לחם, או "בורא מיני מזונות" אם נאפו בצורת עוגה.

הברכה הראשונה על שאר חמשת המינים היא בורא פרי העץ, אבל אם הפכו את הענבים ליין, ברכתם "בורא פרי הגפן".

הברכה האחרונה על שבעת המינים היא "ברכת שלוש" – הלא היא "ברכת המזון" ללחם, ו"ברכה מעין שלוש" הקרויה בלשון העם "ברכה אחרונה" על עוגות או פירות מחמשת המינים.

בשבעה פירות נשתבחה ארץ ישראל: ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש376, ומקרא זה בא לשבח ארץ ישראל שיש בה פירות חשובים אלה377, ולפיכך יש חשיבות יתרה בפירות אלה, בנוגע להקדמתם בברכה לגבי פירות אחרים378, וכן קבעו מחמת חשיבותם ברכה מיוחדת אחר אכילתם379. אף בכורים אין מביאים אלא מפירות שהם שבח ארץ ישראל, והם שבעה המינים380.

קדימה בברכות
בשל חביבותם של הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, מקדימים את אכילתם, וממילא את הברכה עליהם, לאכילת פירות אחרים. לכן אם מגישים לאדם פירות שונים, יאכל תחילה את הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
גם בפירות אלה, סדר האכילה הוא סדר כתיבתם בפסוק, וכל הקרוב למילה "ארץ" קודם לברכה.

בפסוקים כתובה המילה "ארץ" פעמיים, ולכן סדר הקדימה של פרי העץ הוא זה:

ארץ חִטה ושעֹרה [3] וגפן [4] ותאנה [5] ורִמון,
ארץ [1] זֵית שמן [2] ודבש.


חיטה ושעורה
בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת האדם. עובדה זו נוסף על התופעה של נביטת זרעי הדגן היבשים באדמה, עשתה אותו לסמל של שפע חקלאי ותחייה. העיטורים בדגם השיבולים היו שכיחים באמנות היהודית בתקופה של מלחמות היהודים ברומאים והם ביטאו תקווה לתחייה לאומית.

גפן
ארץ-ישראל הייתה ידועה מאז ומתמיד בכרמיה ובתוצרתם. הגפן סימלה את פוריות הארץ ועם ישראל נמשל לגפן. הגפן, האשכול, העלים והקנוקנות היו שכיחים כדגמי עיטור. הענבים שסימלו שמחה וחיי נצח, עיטרו את מטבעות החשמונאים ובר-כוכבא, וכן עוטרו המטבעות במנורות שמן. העיטורים נועדו להזכיר את בית המקדש, שבו ניצבה גפן עשויה זהב, שהתקין הורדוס בפתח קודש הקדשים. דגם הגפן מופיע בעיטורי בתי כנסת קדומים, על ארונות קבורה ועוד.


עלי גפן על מטבעות

תאנה
במקורות היהודיים משמשת התאנה חלק מדימוי המתאר חיי שלווה ושקט: "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד" (מיכה ד: 4). במקרא קושרים משלים ודימויים רבים את התאנה עם עם ישראל, ופרותיה הם אחד הפרות המייצגים את תנובת הארץ. בעקבות המסורת היהודית המזהה את עץ הדעת עם התאנה, היא אף נקשרת לתורה.
הזית ירוק-העד, הקשור קשר אמיץ עם ארץ-ישראל שהיא בית גידולו המקורי, היה משל ליופי, פוריות וחוסן וסימל את השלום והתקווה, החכמה והאושר. הוא נזכר במקורות היהודיים פעמים רבות והיה מוצר ייצוא ראשון במעלה של ארץ-ישראל. פריו ושמנו שימשו בדרכים רבות ושונות את תושבי הארץ לאורך דורות.

תאנה

רימון
פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם, החי והצומח, משום כך עוצבו כלי פולחן, כגון כדים, תליונים ושרביטים בדמות פרי הרימון. כך למשל עיטורים בצורת רימון קישטו את שולי בגדו של הכוהן הגדול, ורימוני נחושת עיטרו את יכין ובועז – העמודים שניצבו בחזית המקדש.
המדרש אומר: "כפלח הרימון רקתך" – אפילו ריקנים שבך, מלאים מצוות כרימון [גרעינים].


פרי הרימון על מטבעות


עמודי יכין ובועז – עמודי התמך של בית המקדש על מטבעות

זית
הזית ירוק-העד, הקשור קשר אמיץ עם ארץ-ישראל שהיא בית גידולו המקורי, היה משל ליופי, פוריות וחוסן וסימל את השלום והתקווה, החכמה והאושר. הוא נזכר במקורות היהודיים פעמים רבות והיה מוצר ייצוא ראשון במעלה של ארץ-ישראל. פריו ושמנו שימשו בדרכים רבות ושונות את תושבי הארץ לאורך דורות.

תמר [=דבש]
התמר, מעצי הפרי הקדומים ביותר בארץ-ישראל, היה מרכזי בכלכלת תושבי האזור. ענפי התמר מסמלים את תנובת הארץ השופעת, אך גם את נדודי עם ישראל במדבר, מכוח העובדה שהלולב נמנה עם ארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות. פיתוחים בדמות מקלעות של ענפי תמר נמנו עם עיטורי הכתלים במקדש שלמה.


דקל על מטבעות



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן