חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ברכה מעין שבע

ברכה בתפלת ערבית של ליל שבת, שיש בה מעין שבע הברכות של תפלת שבת.

בליל שבת, אחר שיתפלל השליח צבור בלחש עם הצבור תפלת שבת, חוזר ומתפלל בקול רם ברכה אחת מעין שבע, וכן הוא אומר: ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו וכו' קונה (וי"ג: ברחמיו1) שמים וארץ מגן אבות בדברו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו', וחותם: ברוך אתה ה' מקדש השבת2. יש בברכה זו מעין שבע הברכות של תפלת שבת: מגן אבות בדברו, נגד מגן אברהם; מחיה מתים במאמרו, נגד מחיה המתים; האל הקדוש שאין כמוהו, נגד האל הקדוש; המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה כו', נגד אתה קדשת ורצה נא במנוחתנו; לפניו נעבוד ביראה, נגד רצה שהיא עבודה; ונודה לשמו, נגד מודים; לאדון השלום, נגד שים שלום; מקדש [טור רסז] השבת ומברך שביעי, הוא מעין חתימה סמוך לחתימה3. הראשונים קראו לברכה זו: קדושתא. ולפי שברכה זו באה במקום שבע הברכות של התפלה, צריכים לעמוד כשאומרים אותה4.

ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים, שבתי כנסיות שלהם היו בשדות מחוץ לישוב, וכל שאר לילות החול היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים בבית הכנסת, אבל לילי שבת באים בבית הכנסת, וחששו שיש שאינם ממהרים לבוא ושוהים לאחר התפלה וישארו לבדם בבית הכנסת ויבואו לידי סכנה, לפיכך חוזר שליח צבור ומתפלל כדי שיתעכבו כל העם עד שישלימו המאחרים ויצאו עמהם5, ומאריך בה השליח צבור בנגון ובנועם ובמשיכה. ואנו שאין לנו סכנה זו, אומרים ברכה זו משום מנהג אבותינו בידינו6. בירושלמי אמרו שבמקום שאין יין לקידוש תיקנו ששליח צבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת7.
ויש מהראשונים
מפרשים שההבדל בין יש יין באותו המקום לאין שם יין אינו אלא בנוגע לאמירת ויכולו8, אבל ברכה מעין שבע אומרים בכל מקום9.

מכיון שלא נתקנה אלא לשליח צבור לאומרה בצבור, אין להוסיף על התקנה, והיחיד אינו אומר אותה10, ועוד שאם גם היחיד מחוייב לאומרה לא הועילו חכמים בתקנתם, שהרי שוב ישהה בבית הכנסת לאחר הצבור11, והאומרה הרי זו ברכה לבטלה12. ומכל מקום אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו, יכול לאומרה בלא פתיחה ובלא חתימה13, היינו שמתחיל במגן אבות וגומר בזכר למעשה בראשית14. וכן נוהגים הצבור לאמרה עם השליח צבור בלא פתיחה וחתימה15, ואחר שיסיימו הקהל [טור רסח] יתחיל השליח צבור מגן אבות בקול רם, ולא שיאמר יחד עם הקהל בלחש, כי עיקר התקנה הייתה שהשליח צבור יברך אותה16.
ויש סוברים שבין יחיד ובין צבור צריכים לומר ברכת מגן אבות17.

מי שהתפלל ערבית תפלת חול ולא הזכיר של שבת, אם שמע מהשליח צבור ברכת מגן אבות מראשה ועד סופה, יצא ידי חובתו18, וצריך לענות אמן בסוף הברכה19. והוא הדין אם לא התפלל כלל תפלת ערבית20, שכיון שתפלת ערבית רשות21 מקילים בה22. ואף על פי שאין בברכה זו מלכות, וכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה23, כשמזכירים בה "האל הקדוש" הרי זה כמלכות24. וטוב לאומרה עם השליח צבור, ואם כבר אמרה השליח צבור צריך הוא להתפלל כל שבע הברכות של תפלת שבת ולא ברכת מעין שבע25.
עבר ואמרה ביחיד, נחלקו אחרונים:
יש אומרים שיצא ידי חובתו, הואיל ותפלת ערבית רשות26,
ויש אומרים שלא יצא27.
ויש חולקים על כל הדין וסוברים שאפילו בברכת השליח צבור לא יצא28, שכיון שתיקנו חכמים להתפלל בשבת שבע ברכות, אין יוצאים במעין שבע במקום שבע28א.

אין אומרים ברכת מעין שבע בבית חתנים ואבלים, שמתפללים שם במניין, שכל עיקרה לא תיקנוה אלא בבית הכנסת, מפני שהיה אצלם בשדה ומפני הסכנה, וכאן אין טעם זה29. וכל שכן אותם שמתפללים לפרקים במניין בבית, שאין אומרים אותה, אלא אם כן קובעים שם מקום להתפלל על זמן ידוע, שדינו כבית הכנסת קבוע30. במקום שנוהגים לאמרה בבית חתנים ואבלים, אין למחות בידם31, ויש מפקפקים בדבר, שהרי זה ספק ברכה לבטלה32. [טור רסט] אין לדבר בשעה שהשליח צבור אומר ברכת מעין שבע33.

יום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים של יום טוב בברכת מעין שבע, שהרי לא תקנוה אלא בשבת, ואפילו בשבת אינה חובה מצד הדין, אלא משום סכנה, ולכן אין לנו אלא מה שתיקנו, ולא להוסיף34. בשבת שאחר יום טוב אומרים ברכה זו, בשביל להמתין על המתאחרים משום סעודת יו"ט35.

פסח שחל להיות בשבת, אין אומרים ברכת מעין שבע, שלא נתקנה אלא מפני סכנת מזיקים, ופסח נקרא ליל שמורים36, לילה המשומר ובא מן המזיקים37.

בשבת שבעשרת ימי תשובה אומרים בברכה זו "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש", כדרך שאומרים בתפלה38.
ויש אומרים שאין לשנות, משום שאין ברכה זו מעיקר התפלה39.

הערות
1. גי' הרמב"ם.
2. רמב"ם תפלה פ"ט ה"י, ע"פ שבת כד ב; טוש"ע או"ח רסח ה. ועי' סדור אוצר התפלות בתפלת ליל שבת על השינויים בנוסח. [טור רסז]
3. ע"ע ברכות: פתיחה וחתימה. תשו' רש"י במחז"ו עמ' 83; אבודרהם סדר תפלות שבת. ועי' תשובות רש"י ניו - יורק תשג סי' טו על הפתיחה מגן אבות ולא מגן אברהם.
3א. עי' סדר"ע השלם ח"ב עמ' סב.
4. שבלי הלקט השלם ח"א סי' סו; אליהו רבה סי' רסח ס"ק טו.
5. שבת כד ב ורש"י; רמב"ם תפלה שם הי"א; טור שם. ובמחזור ויטרי עמוד 83 והמנהיג הל' שבת סי' ז, ע"פ פסחים קיב ב, שבליל שבת המזיקים מצויים. ועי' כלבו סי' לד: משום מאדים המשמש בערב שבת.
5א. שבלי הלקט השלם סי' סה; המנהיג שם.
6. שו"ת הרשב"א ח"א סי' לז וסי' שכג; או"ז ח"א סי' תשנב; טור שם.
7. ירושלמי ברכות פ"ח ה"א, ועי' תוס' פסחים קו ב ד"ה מקדש. ועי ס' צפנת פענח על הרמב"ם פ"ט ה"י על השייכות של יין לברכה מעין שבע. על החתימה מקדש ישראל וכו' ע"ע תפלת שבת.
8. ע"ע תפלת שבת.
9. או"ז ח"א שם לגירסתו בירושלמי שם. ועי' ראבי"ה ברכות סי' קמא ובהערות רח"נ דמביצר שם אות ב.
10. סמ"ג עשין יט בשם ר"י; מרדכי שבת פ"ב סי' רפד בשם ראבי"ה; הגמ"י תפלה שם; טוש"ע שם.
11. הגמ"י תפלה שם.
12. סמ"ג שם; מרדכי שם: הגמ"י שם.
13. אבודרהם סדר תפלות שבת; רמ"א בשו"ע שם.
14. אגור הלכות שבת; מג"א ס"ק יא.
15. רמ"א שם. [טור רסח]
16. משנה ברורה ס"ק כב.
17. רוקח סי' נ בשם הגאונים; הגמ"י בשם ר"ח.
18. סדר"ע ומחז"ו וטור בשם רב משה גאון; שו"ע שם יג.
19. תשו' רש"י במחז"ו שם. וע"ע תפלה.
20. רוקח שם; מחז"ו שם; סדר"ע והמנהיג שבת סי' י וטור בשם רב נטרונאי גאון; שו"ע שם.
21. ע"ע ערבית.
22. ב"י שם; מג"א ס"ק טו. ועי' באור הגר"א ס"ק יב שהגאונים מפרשים שתיקנוה בשביל המאחרים לבוא אחר התפלה ויוצאים בברכה זו ששומעים מהש"ץ.
23. ע"ע ברכות.
24. מחז"ו עמ' 144; או"ז ח"א סי' כג. וע"ע אבות (ב) וע' ברכות.
25. מג"א שם.
26. מג"א שם; שו"ע הרב שם.
27. אליהו רבה שם. ועי' באור הלכה להמ"ב שם.
28. טור שם. המנהיג שם: משום שאין בה מלכות.
28א. טור שם.
29. שו"ת הריב"ש סי' מ; ב"י בשם הר"י אבוהב; שו"ע שם י.
30. ט"ז ס"ק ח.
31. מג"א ס"ק יד.
32. פמ"ג שם; מ"ב ס"ק כה. [טור רסט]
33. טור, ועי"ש מעשה מספר חסידים; שו"ע שם יב.
34. שבת כד ב; טוש"ע שם ט.
35. ס' המנהיג הלכות שבת סי' ז; כלבו סי' לה; שו"ת הריב"ש סי' לד וסי' מ; שו"ע שם יא.
36. שמות יב מב.
37. עי' ר"ה יא ב. כלבו סי' נ; אבודרהם, סדר תפלות של פסח, וסיים: ומיהו נהגו לאמרו; טור סי' תפז בשם רב נסים; שו"ע שם א. ועי' צפנת פענח על הרמב"ם תפלה פ"ט הי"א שכתב הטעם להמבואר לעיל מירושלמי ברכות שעיקרה נתקנה במקום שאין בו יין לקידוש, ולכן בליל פסח שלכל אחד מוכרח להיות יין לארבע כוסות אין אומרים אותה.
38. ב"י סי' תקפב בשם ה"ר מנוח; שו"ע שם ג. וע"ע עשרת ימי תשובה.
39. מנהגים דבי מהר"ם ב"ר ברוך ועמ' 8 ועי"ש בהערות 48.


מקור הערך: א

יש לך מה להוסיף או להעיר? ברכה מעין שבע '>לחץ כאן