לדף ראשי




שמו ומקומו. בית אבטינס הוא שם משפחה - שראשה אבטינס¹ - שהיו בקיאים במעשה הקטורת* ומשום כך היו הממונים על זה בבית המקדש². הלשכה שהיו מפטמים בה את הקטורת נקראת על שמם: עליית בית אבטינס³, או: לשכת בית אבטינס⁴, או סתם: בית אבטינס⁵.

הסתפקו בתלמוד אם לשכת בית אבטינס הייתה בצפון העזרה או בדרום העזרה⁶. אם הייתה בצפון הרי זו לשכת העץ, שאחורי לשכת-הגזית* ולשכת הגולה, וגג שלשתן שוה⁷, ואם הייתה בדרום הרי זו [עמוד קנ טור 1] לשכה שבצד - או: על גבי⁸ - שער המים⁹.
יש מהראשונים שנוטים לומר שלשני צדדי הספק הייתה לשכת בית אבטינס במזרח העזרה, ואין הספק אלא אם הייתה משוכה יותר לצפון או לדרום¹⁰, או שהייתה באחת מפנות העזרה סמוך לקרן מזרחית צפונית או סמוך לקרן מזרחית דרומית, וזהו הספק שבתלמוד¹¹.
לפי הירושלמי הייתה לשכת בית אבטינס בדרום, על גבי שער המים¹². וכן סתמו ראשונים¹³.

ויש מהראשונים שכתב שהיה חוץ לעזרה^13א.

בית אבטינס הייתה עלייה¹⁴, לפי ששם היו הכהנים שומרים¹⁵, ושמירת הכהנים היא במקום גבוה¹⁶, או כדי שלא יצטרכו לקדשו¹⁷.
ויש אומרים שעשאוה עלייה לפי שמקום העזרה היה צר שם¹⁸. ולא שהיה מקום גבוה כעלייה, אלא שהייתה עלייה ממש, שתחתיה יש בית לשם תשמיש¹⁹.

שימושו וקדושתו
בבית אבטינס היו עושים את הקטורת, כותשים אותו ומערבים הסממנים²⁰.

בערב יום הכיפורים היו זקני כהונה מעלים את הכהן הגדול לבית אבטינס ללמדו חפינת הקטורת של יום הכיפורים המוטלת עליו²¹. משום כך היא נקראת לשכת הכהן הגדול²². ביום הכיפורים היו מוציאים מלשכה זו מחתה מלאה קטורת להקטרה²³.

בית אבטינס הוא אחד משלושה המקומות שהיו הכהנים שומרים שם את בית המקדש²⁴.

בית אבטינס היה קדוש בקדושת העזרה, כדי שיוכלו לפטם שם את הקטורת, שכל מעשיה לא היו אלא בקודש²⁵, ומכל מקום היו השומרים יכולים לישב שם²⁶, אף על פי שאין ישיבה בעזרה, לפי שדבר שאי אפשר לו ליעשות בלי ישיבה, והתורה [עמוד קנ טור 2] הצריכה עשייתו בעזרה, מותר לעשותו בישיבה, והרי אי אפשר לשמירה בלי שינה כשהוא מתעייף²⁷, או שלא היו שומרים בבית אבטינס ממש אלא מבחוץ כנגד בית אבטינס²⁸.

ויש אומרים שבית אבטינס לא היה קדוש בקדושת העזרה כדי שהכהנים יוכלו לשמור ולישן שם, ולפיכך עשאוהו עלייה, שגגין ועליות לא נתקדשו²⁹,

ויש שמבדילים בין לשכת בית אבטינס, שהייתה למטה ומקודשת בקדושת העזרה, ושם היו עושים את הקטורת, לעליית בית אבטינס שהייתה על גבה, ששם שמרו הכהנים, והיא לא הייתה מקודשת³⁰.

בבית אבטינס לא הייתה מזוזה על פתחה, אף על פי שהייתה לשכת הכהן הגדול, משום שלא הייתה לו דירה ממש בבית אבטינס³¹.

הערות
1. רא"ש תמיד פ"א מ"א.
2. שקלים פ"ה מ"א; יומא לח א ותוספתא שם פ"ב.
3. גירסת המשנה שבמשניות יומא פ"א מ"ה.
4. יומא יט א ומז א.
5. תמיד פ"א מ"א; מדות פ"א מ"א; גירסת המשנה שבגמ' יומא יח ב; רמב"ם בית הבחירה פ"ח ה"ה.
6. יומא יט א.
7. עי' מדות פ"ה מ"ד לפי הגירסא ביומא שם: שבצפון, והיא הגי' הנכונה, עי"ש בתוי"ט. וע"ע לשכות. ועי' רא"ש שם במה שפירש שאבא שאול לא קאי אדראב"י, שלפ"ז לשכת בית אבטינס אינה לשכת העץ. וע"ע הנ"ל. [טור 1]
8. ירושלמי יומא פ"א ה"ה.
9. בבלי יומא שם.
10. ראב"ד תמיד לדף כו א: יכול להיות.
11. ראב"ד שם לדף כז א. ועי' פי' הרא"ש תמיד כז א: באחת מן הפנות.
12. ירוש' יומא פ"א ה"ה.
13. עי' רמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ז שפרהדרין בצפון, ועי"ש פ"ח ה"ה ולח"מ עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ז. ועי' מאירי מידות סוף פ"ה שהוא בצד הדרום מבחוץ מעט.
13א. מאירי תמיד פ"א מ"א. וצ"ב איך יתאים עם ד' הגמ' ביומא שם.
14. תמיד פ"א מ"א.
15. עי' להלן: שימושו.
16. המפרש ריש תמיד. וע"ע בית המקדש: שמירתו.
17. עי' להלן: שימושו, בשם ר"ש חסיד.
18. הראב"ד שם.
19. בעיא שנפשטה בתמיד כו ב ועי"ש במפרש ובפי' הרא"ש. ועי' מאירי תמיד פ"א מ"א.
20. עי' לעיל: שמו, ועי' רש"י יומא יח ב.
21. משנה יומא יח ב ורש"י. וע"ע עבודת יום הכפורים.
22. שם יט א.
23. שם מז א. ועי' בסדור הריעב"ץ בסדר עבודת השחר שבכל יום היו מוציאים את הקטורת להקטרה מבית אבטינס.
24. תמיד פ"א מ"א; מדות פ"א מ"א. על שמירת הלוים בבית אבטינס, ע"ע בית המקדש: שמירתו.
25. עי' כריתות ו א.
26. עי' תמיד כז א. [טור 2]
27. ראב"ד תמיד שם. וע"ע אין ישיבה בעזרה: ישיבה לצורך עבודה.
28. ראב"ד שם בפירושו לגמ' כז א.
29. ר"ש חסיד ור' יצחק בר שמואל בראב"ד ריש תמיד. וע"ע גגין ועליות. מטעם זה שהכהנים יוכלו לישב שם כ' המאירי בתמיד שהיה מחוץ לעזרה, עי' לעיל ציון 13א.
30. שיח יצחק ליומא יט א. ועי' גירסת המפרש לתמיד פ"א מ"א: בבית אבטינס כו' היו עליות, וכ"ה הגי' אצלנו במשנה שבגמרא.
31. תו"י יומא י א. וע"ע לשכות.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן