לדף ראשי




אתרים היסטוריים בעיר העתיקה
.1 הר הבית - השטח שעל הר המוריה, עליו היו בנויים בית המקדש הראשון והשני, וכיום בנויים עליו מסגד כיפת הסלע ומסגד אל אקצה. יהודים דתיים אינם נכנסים לשטח הר הבית (או לרובו).

.2 הכותל המערבי - השריד מהכותל המערבי של הר הבית. תשעת הנדבכים התחתונים הינם הנדבכים העתיקים; עליהם נוספו נדבכים על ידי כובשי העיר הביזנטים, הצלבנים והערבים. הכותל המערבי הינו השריד המקודש ביותר לעמנו בארץ. בחפירות החדשות מסביב לעיר העתיקה הולך ונחשף הקיר הדרומי ובניינים אחרים עתיקים מתקופות שונות. הוא משמש כאתר לעלייה לרגל ולתפילה בימי חול ומועד ולאירועים מסורתיים אחרים.

.3 כיפת הסלע (מסגד עומר) - בנוי לפי המסורת על אבן השתייה, שממה הושתת העולם. הוא נבנה ע"י השולטון עבד-אל-מליק ב-שש מאות תשעים ואחת לסה"נ. המבנה הוא בעל שמונה צלעות, קירותיו מצופים שיש וחלונותיו מעוטרים חרסינה צבעונית. סביב הקירות פסוקים מן הקוראן, משולבים באותיות זהב, בצורת הערבסקה הידועה. כיפתו בולטת בצבע הזהב שלה. לפי אמונת המוסלמים עלה מוחמד השמיימה ממקום זה.

טעות נפוצה היא לזהות את כיפת הסלע עם מסגד עומר. כיפת הסלע אינה מסגד ולא נערכות בה תפילות. בתמונות הר הבית הנמכרות בשוק הערבי ניתן לראות את המתפללים המוסלמים בתוך וסביב מסגד אל-אקצא פונים לכיוון מכה ואחוריהם מופנות אל כיפת הסלע. מסגד עומר הוא מסגד הסמוך לכנסיית הקבר ברובע הנוצרי. עומר אכן בנה את מסגד אל-אקצא על הר הבית, שהיה מבנה דל מעץ, שנהרס והוחלף ע"י בנין המפואר שקיים עד היום.

.4 מסגד אל-אקצה - נודע בחשיבותו בעולם המוסלמי. אחרי המסגדים במכה ומדינה נחשב מסגד זה לקדוש ביותר. בנוי על יסודות ביזנטיים בצורת אולם אמצעי וטורי עמודים מימין ומשמאל, המזכירים את מבנה הבסיליקה. כותרות עתיקות נמצאות על הרבה עמודים. כיפתו - בצבע הכסף. בנוי בדרום שטח הר הבית. לתפילה בו ביום שישי מגיעים עשרות אלפי מאמינים מוסלמים.

.5 מגדל דוד (המצודה) - מגדל זה היה, בעצם, אחד משלושת המבצרים שהקים הורדוס (הגדול): היפיקוס, פזאל ומרים. מבצר זה, במיוחד, לא נהרס ע"י טיטוס בעת חרבן ירושלים (בשנות )70-68 כדי להראות לעולם את גודל ניצחונו. בתקופות שונות שימש מבצר זה כמחנה צבאי לכובשים הרומאים, הביזנטים, הערבים, הצלבנים, הממלוכים והתורכים. בכל תקופה הוסיפו נדבכים למבנה. הוא שופץ במיוחד ע"י צלאח-א-דין והממלוכים בשנת אלף שלוש מאות ועשר. היום "מוזיאון מגדל דוד". מוזיאון זה מספר את סיפורה של ירושלים בארבעת אלפים שנותיה, מן התקופה הכנענית ועד ימינו. מוזיאון זה מהווה את אחד מסמליה הבולטים בימים של ירושים. המוזיאון מתאר בעזרת אמצעי המחשה מתקדמים ביותר את האירועים המרכזיים של כל תקופה, בתערוכות, תצוגות ובחזיון אור קולי המועלה בכמה שפות בשעות הערב.

.6 גשר רובינסון וגשר וילסון - החוקר האמריקאי רובינסון גילה בשנת אלף שמונה מאות שלושים ותשע שרידי גשר בסביבות הכותל המערבי ומסגד אל אקצה; כמו כן גילה החוקר האנגלי וילסון בשנת אלף שמונה מאות ושבע שרידי קשת אחרת; התברר, ששרידים אלה הם מגשרים שחיברו את הר המוריה וחצר המקדש אל העיר העליונה, במערב. יש משערים, שגשר וילסון הוא "מסילת העולה", הנזכרת בדברי הימים א' (כ"ו, טז) בקשר למשמרות הכוהנים במקדש: "לשופים ולחוסה ולמערב, עם שער שלכת, במסילה העולה, משמר לעומת משמר".

.7 אנטוניה - זה מבצר ענקי, שהוקם ע"י הורדוס בצפון מערב הר הבית ומאוחר יותר שימש את חיל המצב הרומי בעיר. שרידי המבצר נמצאים היום בקצה דרך הייסורים (ויא דלרוזה) ובתחום המנזר "אחיות ציון". בקרבתו ברכת מים גדולה, היא ברכת ישראל (בפי הערבים עד היום: "רת ישראל"). במשך השנים נחשפה רצפת חדר במבצר אנטוניה בתחומי המנזר, וכן נתגלו בורות המים של המבצר.

.8 כנסיית הקבר הקדוש (של ישו הנוצרי) - הכנסייה נבנתה במאה הרביעית ע"י קונסטנטין והלנה אמו. במשך הזמן נוספו לכנסייה אגפים רבים, המקושטים במתכות יקרות ואבני חן - נדבת הנוצרים בעולם. האולם המרכזי בנוי בסיליקה, בעל כיפה גדולה, ובמרכז, מתחת לכיפה, מקדש קטן, ובו הקבר החצוב בסלע. על פי המסורת הנוצרית נצלב כאן ישו, וכך נולדה דת חדשה, ששינתה את פני העולם לדורותיו.

9. ארבעת הרבעים בעיר העתיקה. העיר העתיקה כולה מוקפת חומה גבוהה לאורך של ארבעה ק"מ בערך, ושטחה קרוב לאלף דונאם. בחומה שלושים וארבעה מגדלים ושמונה שערים. את העיר חוצים שני רחובות מרכזיים, המחלקים אותה לארבעה רבעים:

א. הרובע היהודי בדרום העיר, בסביבות שער ציון עד שער האשפות. הרובע נבנה מחדש מחורבנו במלחמת השחרור; משוקמים בתוכו מוסדות התורה והצדקה והתרבות.

ב. הרובע הנוצרי בצפון מערב העיר, סביבות שער יפו עד סביבות שער שכם. ברובע זה מרוכזים כנסיות ומוסדות נוצריים רבים, וביניהם כנסיית קבר ישו וכנסיית יוחנן המטביל.

ג. הרובע הארמני במערב העיר, מסביבות שער יפו עד לשער ציון. הוא נקרא כך על שם הארמנים שהיגרו הנה מארצם החל במאה החמישית. במרכז האזור - הכנסייה הארמנית על שם יעקב הקדוש (סנט ג'מס). כנסייה זו היא אחת הכנסיות היפות והמעניינות ביותר בתחום העיר העתיקה מבחינת הקישוטים שבה והארכיטקטורה שלה.

ד. הרובע המוסלמי - במרכז ובצפון מזרח העיר. במאה השבועות אוכלס רובע זה ע"י המוסלמים.

10. שמונת שערי העיר העתיקה ושמותיהם
א. שער יפו (גם: שער חברון; שער דוד).
ב. שער ציון (גם: שעם הנביא דוד; שער רחוב היהודים).
ג. שער שכם (גם: שער דמשק, שער בנימין; שער המערה, בשל קרבתו למערת צדקיהו).
ד. שער הורדוס (גם: שער הפרחים; שער בור ירמיהו).
ה. שער האריות (גם: שער גברת מרים; שער יריחו; שער הר הזיתים; שער השבטים).
ו. שער החדש (גם: שער עבדול חמיד; שער הסולטאן).
ז. שער האשפות (גם: שער המערבים; שער השילוח).
ח. שער הרחמים (סגור). (גם: שער התשובה; שער הנצח; שער הזהב).

11. בתי כנסת בעיר העתיקה
עד לחורבנו של הרובע היהודי בתש"ח היו בו קרוב לשישים בתי כנסת, בתי מדרש ובתי תפילה. המפורסמים שבהם:
בית כנסת הרמב"ן
תפארת ישראל (ניסן בק), שנבנה לפני מאה שנים;
חורבת ר' יהודה החסיד;
בית כנסת ר' יוחנן בן זכאי;
בית כנסת של חסידי חב"ד;
בית אל, ועוד.
אחדים מהם שוקמו והם בית הכנסת של הרמב"ן.

בית הכנסת ר' יוחנן בן זכאי כולל ארבעה בתי כנסיות:
בית כנסת ר' יוחנן בן זכאי;
בית כנסת אליהו הנביא;
בית כנסת איסטנבול;
בית כנסת "קהל ציון", האמצעי.
ארבעתם שוקמו לאחר מלחמת ששת הימים.

אתרים היסטוריים מחוץ לחומה
.1 עיר דוד והעופל - בקרבת שער האשפות נמצאים שרידי העיר היבוסית, שנקראה אחר כך עיר דוד, ועליה, על השלוחה הדרומית של הר הבית, מתרומם "העופל". בחפירות נתגלו כאן שרידים מהחומה שהקיפה את עיר דוד (התחתונה והעליונה); מהחומה מתקופת בית ראשון; מהחומות של נחמיה (בית שני), של החשמונאים ושל הורדוס; כן נתגלו שרידי מתקנים להספקת המים בעיר.

.2 מעיין השילוח והניקבה - המעיין שסיפק מים לירושלים בעבר. ממנו נמשכים מתקנים להספקת מים עוד מימי היבוסים; ממנו יוצאת הניקבה, שנחצבה בימי חזקיהו, מלך יהודה בשנת שבע מאות לפה"ס, בערך. אורך הניקבה - חמש מאות שלושים ושלושה מטרים, ודרכה זרמו המים אל ברכת השילוח, שהייתה בתחומי העיר של אז, בקצה גיא הטרפיאון (= עושה הגבינה). ברכת השילוח, בקצה השני של הניקבה, משמשת היום להשקאת שדות כפר השילוח.

.3 יד אבשלום, קבר זכריה, קברי בני חיזיר הכוהנים (בית החפשית) ומערת יהושפט - ארבע מצבות בעמק יהושפט. כל ארבע המצבות האלה נמצאות באפיק נחל קדרון, למרגלות הר הזיתים, מתחת לכביש המוביל ליריחו. מצבת "יד אבשלום" חצובה בסלע ושימשה מאזוליאום (=מצבת קבר מפוארת) בתקופת הבית השני, כנראה. המצבה המיוחסת לזכריה הנביא היא בקרבת מקום למצבת אבשלום; זוהי מצבה גדולה, חקוקה בסלע, ואף היא, כנראה, מתקופת בית שני. המערה הידועה בשם "קברי בית חיזיר" (בית החפשית) היא, כנראה, מערכת קברים של משפחת כוהנים. במשקוף חקוקה כתובת עברית של שמות הכוהנים, שנקברו בה. במערה, המכונה "מערת יהושפט", יש משקוף מקושט מקושט בפיתוחי אשכולות ענקים, כדוגמת מערכת הסנהדרין בצפון ירושלים. בה נמצאת מערכת חדרים תת-קרקעית.


יד אבשלום

.4 מערת צדקיהו וחצר המטרה - נמצאת בקרבת שער שכם. לפי המסורת זוהי המערה, שדרכה ניסה לברוח צדקיהו, מלך יהודה, ליריחו מפני הכשדים הרודפים אחריו, ושם נתפס. ממול למערה זאת נמצאת מערה, הנקראת בפי העם "חצר המטרה", המקום בו הוחזק כלוא ירמיהו הנביא, וכן מערות אחרות.

5. קברי המלכים (בית חדייב) - אחוזת קבר למשפחת הילנה המלכה, שהתייהדה בסוף ימי הבית השני. מערה זו מפורסמת בקישוטיה ובממצאיה עם כתובות עבריות וארמיות. האתר נמצא בקרבת בית הספר סנט ג'ורג'. "מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום כיפור של זהב; היליני, אמו, עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל". (יומא ג' משנה י).

.6 שרידי החומה השלישית - החומה שהקיפה את ירושלים בצפון, והיא נבנתה בידי אגריפס הראשון (44-42 לסה"נ). קטע מחומה זו נחשף בשנים 1927-1925 ע"י החברה העברית לחקירת הארץ בהשגחת הפרופסורים מאיר וסוקניק (ידין) לרוחב הרחוב, העובר ממעבר מנדלבוים לשכונה האמריקנית.

.7 מערת שמעון הצדיק - מאחרוני הכנסת הגדולה. בנחלת שמעון נמצא מבוך של מערות, שאחת מהן נקראת בפי העם "מערת שמעון הצדיק". לידה נמצאת מערה אחרת, המיוחסת לקברי הסנהדרין הקטנה. שכונת נחלת שמעון נהרסה במלחמת תש"ח. הערבים בנו במקומה שכונת מגורים משלהם תוך חילול הקבר הקדוש. במקום זה נערכו חגיגות עממיות בל"ג בעומר ובאסרו חג. בשנת תשס"ב חזרו יהודים לגור בשכונה.

8. קברות הסנהדרין - בגן הסנהדרין, בשכונת סנהדריה, מצויות מערות קברים נאות המיוחסות לקברי הסנהדרין הגדולה, מימי הבית השני.

.9 קבר יאסון - ברחוב אלפסי ברחביה, נמצא קבר זה של משפחה אמידה מימי הבית השני.

.10 קבר בית הורדוס - מראים עליו סמוך למלון "המלך דוד", במרכז ירושלים. במערת קברים זו מספר חדרים חצובים בסלע ומצופים באבן גזית. בפתח אבן גדולה שסגרה את המערה.

.11 מערת האריה - בגן העצמאות, על יד רחוב אגרון.

.12 קבר שמואל הנביא - נמצא, לפי מסורת העם, בשכונת רמות, על אתר הידוע בשם "נבי סמואל" (מצפה), בצפון ירושלים. "מעז אני לומר - כותב הכומר נורמן מקליארד מסטוקלנד ב-1864 "כי אין ככל א"י, ואף בעולם כולו, כמראה מנבי סמואל".
וריכרד לב-הארי אמר שם:

"מי יתן ולא הייתי רואה מעולם את עיר הקודש, אם נגזר שלא אצילנה מידי אויביה".

בודאות ניתן לומר שלמרות המסורת נבי סמואל אינו קברו של שמואל הנביא. קברו של שמואל לפי המתואר במקרא מצוי בנחלתו של שבט אפרים ונבי סמואל היא בנחלתו של שבט בנימין.

13. הר הזיתים (הר המשחה) והר הצופים - שני הרים אלה מהווים רכס אחד במסגרת הרי ירושלים. גבולו הצפוני של ההר נמצא בתחום שועפט (היא נוב עיר הכוהנים) וגבולו הדרומי משתפל אל סביבות כפר השילוח ואל-עזריה. רכס זה הוא מן ההרים הגבוהים מסביב לירושלים, גובהו מגיע לשמונה מאות ושלושים מטרים, כשמונים מטרים מעל פני העיר עצמה.

השלוחה הדרומית של הר הזיתים נקראת הר המשחה (הר המשחית). מעל פסגת הר המשחה השיאו משואות בימי קדם, להודיע לגולה על קידוש החודש ביום שעבר. בגלל היותו קרוב להר הבית, נבחר למקום קבורה ליהודים מכל הארצות ובכל הדורות. עוד האר"י ז"ל אמר, לפי המסורת, שקבורים בו כפליים מיוצאי מצרים. בעת שלטונם של הירדנים בחלק זה של ירושלים חוללו הקברים ובשטחו נסללו כבישים חדישים. לאחר מלחמת ששת הימים התחילו בשיקום האתר ההיסטורי המקודש הזה.

מהר הצופים נשקף נוף מרהיב עוצר נשימה על פני העיר, הרי יהודה, ים המלח ומורדות הר עבר הירדן המזרחי. הר הצופים היה מובלעת ישראלית בשטח הכבוש בידי הירדנים, והאוניברסיטה ובית החולים "הדסה" שעליו היו שוממים. לאחר מלחמת ששת הימים חודשו המוסדות האלה על ההר ועבודת הבנייה וההרחבה נמשכת כל הזמן. מהר הצופים נראות רוב השכונות הצפוניות של ירושלים וקצת מן המזרחיות.

אתרים חדשים
.1 הר הרצל - אחד ההרים הגבוהים במערב העיר. בפסגתו נטמנו עצמותיהם של הרצל וילדיו, ז'בוטינסקי, נשיאי ישראל וראשי ממשלתה ומנהיגים אחרים. בחלקו בצפוני של ההר נמצא בית הקברות הצבאי ובו קברי חללי מלחמות השחרור, מאז מלחמת העצמאות.

.2 “יד ושם" - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, נמצאת ליד הר הרצל. במקום "אולם זיכרון" ותערוכה מתמדת לזכר השואה. וכן ספרייה כוללת למוראות השואה.

.3 המרכז הרפואי החדש של "הדסה" - נמצא ב"עין כרם" סמוך ל"קרית יובל" (קרית יובל - ע"ש יובלה של הקרן הקיימת). בבית הכנסת של המרכז הרפואי הזה שנים עשר ויטרז'ים של שנים עשר השבטים, מעשה ידיו של הצייר היהודי המפורסם שאגאל.

.4 קריית הממשלה - נמצאת ליד קרית האוניברסיטה הישנה ("גבעת רם"). בקריה בנייניהם של משרדי הממשלה, גנזך המדינה, גן הנשיא, בית המשפט העליון. בסמוך לה בניין ה"כנסת".

6. בנייני האומה - מבנה ענקי, שהוקם למפעלי תרבות וכנסים יהודיים עולמיים (הקונגרס הציוני, ועוד). משמש גם משכן לתערוכות שונות. בסמוך לבנייני האומה - מוסד הרב קוק, ומוסדות ציבוריים אחרים.

.7 בנייני המוסדות הלאומיים (הסוכנות, קרן הקיימת, קרן היסוד) - בראש רחביה, בהצטלבות עם רחוב המלך ג'ורג'. במלחמת העצמאות החדירו הבריטים לחצרות הבניינים האלה מכונית תופת והיו הרוגים ופצועים רבים.

8. “היכל שלמה" - במרחק קטן מבנייני המוסדות הלאומיים. ב"היכל שלמה" - שנבנה בתרומת וולפסון - חלונות עם ויטרז'ים נאים. מעל גגו היו משקיפים על העיר העתיקה ממלחמת העצמאות עד למלחמת ששת הימים, עת הייתה העיר העתיקה כבושה בידי הירדנים. כאן נמצא מוזיאון וולפסון ובו תשמישי קדושה שונים ונדירים, דגם המשכן וכליו, ודיאורמות היסטוריות מעניינות בתולדות ישראל.

.9 גן החיות התנכ"י - נמצא בדרומה של העיר במנחת (מלחה).

.10 “חוצות היוצר" - ליד שער יפו. פועלות כאן סדנאות של אמנות וגלריות לשיווק יצירות אמנות.

.11 “מגרש הרוסים" - אזור הכולל מבנים אחדים, שהוקמו ע"י הרוסים לפני מלחמת העולם הראשונה, כמעון לעולי רגל מרוסיה. כיום משמשים הבניינים לבתי משפט ומשטרה של מדינתנו. נמצא בו "היכל הגבורה" ובו תערוכה מתמדת לזכר גיבורי המחתרת, שלחמו בכיבוש הבריטי. האתר הבולט בו - כנסיית השילוט הקדוש.

12. מרכז תרבות העמים לנוער - ברחוב עמק רפאים 12 (ליד תחנת הרכבת, במושבה הגרמנית). כאן תערוכות לימודיות על ארצות ועמים.

13. יד משה מונטיפיורי - בשכונת ימין משה; בה תצוגה מתמדת על חייו ופעלו של משה מונטיפיורי; תחנת הרוח המפורסמת במקום זה. בשנת 1860 נחנך בו הבניין הארוך והצר של "משכנות שאננים" המבנה הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה.

.14 נוטרדם - מבנה ענקי שהקימו הצרפתים בסוף המאה הי"ט. שימש כמקום קרב במלחמת העצמאות וניזוק קשה. בסביבתו עצרו כוחותינו את שריוני הלגיון הערבי בדרכו לירושלים.

.15 ארמון הנציב - הארמון ששימש את הנציב העליון הבריטי. היום שוכנת בו מפקדת כוחות האו"ם במזרח התיכון.
את הדרך לארמון הנציב מלווה הטיילת היפה ליד שכונת ארמון הנציב "טיילת שרובר".

.16 הכנסת - משכן הכנסת בנוי על שיפולי גבעת רם, באזור בו הוקמו רוב בנייני הממסד בבירה. נחנך בשנת 1966.

.17 בית המשפט העליון - יצירה ארכיטקטונית חשובה ומרשימה מאוד, המהווה מוקד משיכה למבקרים מן הארץ ומחוץ לארץ. נחנך בשנת 1992.

.18 גבעת התחמושת - אחד מאתרי הקרבות הקשים ביותר במלחמת ששת הימים, שהפך לאתר הנצחה ומוזיאון, המוקדשים לקרבות שהביאו לאיחוד ירושלים.

.19 מנהרות הכותל המערבי - מערכת תת-קרקעית קדומה ומרתקת לאורך הכותל המערבי (שנחשף לכל אורכו). בחפירות נחשפו קטע רחוב מימי בית שני, תעלת מים חשמונאית, אולמות ציבור וממצאים ארכיאולוגיים.

.20 כיכר ספרא - בכיכר חדשה זו הוקם בראשית שנות התשעים משכנה החדש של עיריית ירושלים, קומפלקס מרהיב ביופיו.

.21 בית הכנסת הגדול - בשכנות להיכל שלמה. בו מתפללים בימי חג ומועד רבי הממשל: הנשיא, ראש הממשלה, ואישים מדיניים וחשובים אחרים.

מוזיאונים
א. מוזיאון ישראל - בו הרבה אגפים: היכל הספר (כאן שמורות המגילות הגנוזות ממדבר יהודה) בית הנכאת הלאומי בצלאל; מוזיאון ש' ברונפמן למקרא ולארכיאולוגיה; גן האמנות ע"ש בילי רוז; מוזיאון רוקפלר (ברחוב סולימן, מול שער הורדוס (שער הפרחים), ועוד. נפתח לציבור בשנת 1965.

ב. מוזיאון רוקפלר (בהנהלת מוזיאון ישראל) - בו אוסף רב ערך מכל חלקי הארץ, שרוכז עוד בימי המנדט הבריטי המוצגים שבחדר המתומן הראשון מקורם מבית שאן. חדרים אחרים מוקדשים לתקופות שונות בתולדות ארץ ישראל.

ג. מוזיאון ירושלים - באולם המצודה במגדל דוד. מוצגים בו ממצאי החפירות הארכיאולוגיות שליד הר הבית ותוכניות פיתוח של ירושלים.

ד. אוסף הרברט קלארק - במועדון ימק"א (רח' דוד המלך 36.) בו ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הפרי-היסטורית ועד לתקופת שלטון הערבים בארץ.

ה. מוזיאון לטבע - נמצא ברחוב מוהליבר 6. במוזיאון זה דיארמות של בעלי חיים ותצוגות של התפתחות האדם וגוף האדם.

ו. מוזיאון האיסלאם - נמצא ליד מסגד אל אקצה בעיר העתיקה. בו אוספים שונים הקשורים בתולדות האיסלאם, וכן כתבי יד קדומים של הקוראן.

ז. מוזיאון ומכון לאמנות האיסלאם - ברחוב הפלמ"ח.

ח. מוזיאון הרצל - בהר הרצל, בו תערוכה מתמדת של תמונות, תעודות ומוצגים שונים, המשקפים פרקים בחייו ובפעלו של חוזה המדינה. במקום נמצא גם חדר עבודתו המשוחזר של הרצל.

ט. מוזיאון לכלי נגינה - נמצא בבניין האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין ברח' סמולנסקין. בו תצוגת כלי נגינה היסטוריים ועממיים מכל היבשות.

י. מוזיאון למסים - ברחוב אגרון. מן הנדירים בעולם.

יא. בית האמנים - ברח' שמואל הנגיד 12.

יב. תצוגה של כלים חקלאיים - בחצר משרד החקלאות, ברחוב הליני המלכה 13.

יערות בסביבות ירושלים
א. יער ירושלים - משתרע על שטח של שלושת אלפים דונאם, ובו ניטעו עד היום כ600.000- עצים. זהו הפארק המרכזי של ירושלים. הוחל בנטיעתו ב1957-.
ב. יער סנהדריה - ניטע בשנים 1963-1962.
ג. יער בר-כוכבא - ניטע ב- 1963.
ד. יער הדסה - בשנים 1967-1966.
ה. יער רמות - ניטע אחרי מלחמת ששת הימים .)1967(
ו. יער גילה - ניטע ג"כ לאחר מלחמת ששת הימים.
ז. יער מעלה אדומים - במזרח העיר; בשנת 1978.
ח. יערות ארצות הברית וקנדה - בקרבת "יד קנדי", במערב.
ט. יער השלום - במדרון ההר הנקרא בפי הנוצרים "הר העצה הרעה".

בסוף המאה העשרים נמצאים בירושלים המאוחדת: כשישים בתי כנסת ידועים מלבד עשרות בתי כנסת קטנים; למעלה משלושים מוזיאונים; שלושים מרכזי תרבות; עשרים וחמישה מוסדות להשכלה גבוהה, אמנויות ומחקר; שבעה נקודות תצפית על העיר לכל פינותיה; למעלה משלושים מקומות בילוי; שלושה עשר אתרים מוארים; כעשרים וחמישה גנים ופרקים ומרכזי ספורט; עשרים וארבעה מנזרים ותשע עשרה כנסיות נוצריות; שבע אכסניות לעם ולנוער; ארבעה מסגדים מפורסמים; שישה בתי קברות יהודיים, שמונה נוצריים ושלושה מוסלמיים.

מקור הערך: שמואל בן ארצי (כיפת הסלע ונבי סמואל משוכתב ע"י יהושע דוד אלישיב)

הערות לערך:
שם המעיר: שירה ברקו
הערה: גילויים מאוחרים ביטלו את הקביעה לפיה היה גילויו של רובינסון חלק מגשר שחיבר את הר הבית לעיר העליונה. הוא היה, לפי קביעתם, חלק ממחלף שעזר לעולים להר להגיע אליו בלי לעבור בהמולה של רחוב החנויות. (הוא חיבר בין העופל להר הבית.)
מקור ההערה: לימודים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן