חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יצחק נפחא

רבי יצחק (נפחא), אמורא ארצישראלי מפורסם בדור השני והשלישי, במאה ה- 3-4 לספירה.

כינויו 'נפחא' הרגיל מאוד בבבלי, לא הובא בירושלמי כלל, שם הוא נקרא 'ר' יצחק' סתם. קרוב לוודאי שסתם ר' יצחק הוא ר' יצחק נפחא. כנראה היה מצאצאיו של ר' יצחק נפחא, שחי בתקופת התנאים באושא (תוספתא עירובין ז:ז), וממנו ירש את הכינוי נפחא, אף על פי שלא היה נפח.

היה חבר בית מדרשו של ר' יוחנן והרבה מאמרים מסר בשמו. כשחלק על ר' יוחנן באגדה, אמר ריש לקיש: טובים דברי נפחא מדברי בר נפחא (סנהדרין צו:א).

ירד לבבל, ועמד בקשר עם חכמיה. היה חבירו של רב נחמן (בר יעקב). על הרבה משאלותיו ענה לו ר' יצחק במאמרי ר' יוחנן (סנהדרין צו:ב).

עסק בהלכה ובאגדה. פעם ישבו לפניו ר' אמי ור' אסי. זה אמר לו: יאמר מר הלכה, וזה אמר לו: יאמר מר אגדה. פתח לומר אגדה ולא הניח זה, פתח לומר הלכה ולא הניח זה. אמר להם, אמשול לכם משל: למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו לבנות, זקנה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן (ב"ק ס:ב).

היה מבעלי האגדה הפוריים ביותר בדורו. על הנטייה לשמוע דברי אגדה היה אומר:
לשעבר כשהיתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה (מסכת סופרים טז:ד).

ממאמריו
"אל תתן ה' מאויי רשע" וגו' (תהלים קמ:ט), אמר יעקב לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אל תיתן לעשו הרשע תאוות ליבו. 'זממו אל תפק' - זו גרממיא (=גרמניה) של אדום, שאלמלי הן יוצאין, מחריבין כל העולם כולו (מגילה ו:א-ב); מלכות נכנסת ומלכות יוצאת, וישראל עומד לעולם! (קה"ר א:ד).
אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן; לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן; יגעתי ומצאתי - תאמן (מגילה ו:ב); לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו (ב"מ מב:א); אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין (שם; תענית ח:ב); אשה כיוון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת (תמורה טז:א); מה אומנותו של אדם בעולם הזה? יעשה עצמו כאילם, יכול אף לדברי תורה? ת"ל צדק תדברון' (חולין פט:א)..

מדרש תנחומא ויקרא סימן א
ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו (תהלים קג כ)... ר' יצחק נפחא אמר אילו שומרי שביעית, ולמה נקראו גבורי כח, כיון שרואה שדהו מובקרת, ואילנותיו מובקרין, והסייגין מופרצין, ורואה פירותיו נאכלין, וכובש יצרו ואינו מדבר, ושנו רבותינו ואיזהו גבור הכובש את יצרו.

ילקוט שמעוני זכריה רמז תקסט
ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב. א"ר יצחק נפחא: אמר הקב"ה: אני הצתי אש בירושלים, שנאמר ויצת אש בציון, ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב. שלם ישלם המבעיר את הבערה. אמר הקב"ה: עלי לשלם מה שבערתי. ואמר רבי שמעון בן לקיש, שכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבוא, ואני מצוה למלאכים לשמרה. שנאמר: על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. וכי מאחר שהאש מוקף לה מי יכול ליכנס בתוכה? אבל לעתיד לבא הצדיקים מהלכים באש, כאדם שמהלך בחמה מפני הצנה, והיא ערבה עליו.

ילקוט שמעוני תהילים רמז תתס
גבורי כח, רבי יצחק נפחא אמר אלו שומרי שביעית, בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, לשבת אחד, לחדש אחד, שמא לכל ימות השנה? ודין חמי חקליה ביירא כרמיה ביירא ושתיק [=ראה שדהו בור וכרמו בור ושותק], יש לך גבור חיל גדול מזה.


מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן