חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

פרשה

חלוקת חמשה חומשי תורה לקריאה בצבור בשבתות השנה בס"ה 52 פרשיות.

פרשה - קטע מחמשה חומשי תורה, שקוראים אותו בצבור בשבתות השנה.

חלוקת התורה לפרשיות – מנהג בבל ומנהגנו
החומשים נחלקים ל- 54 פרשיות.
מתחילין את מחזור קריאת התורה בשבת שאחרי חג הסוכות בפרשה בראשית, ואחריה נח, לך לך, וירא, חיי שרה וכו' על הסדר עד סוף התורה. פרשה וזאת הברכה אין קוראים אותה בשבת, אלא בשמחת תורה.

בשנה פשוטה מחברים כמה פרשיות, וקוראים שתי פרשיות בשבת אחת. בשנה מעוברת מפרידים בין הפרשיות, ובכך מוסיפים עוד ארבע או חמש פרשות לקריאת התורה.

כשיש שתי שבתות בין ר"ה לחג, מחלקין את נצבים-וילך לשתי השבתות, וקוראים וילך אחר ר"ה, ואין מחלקין את מטות-מסעי, למרות שהן ארוכות, כדי שלא לקרוא לפני ר"ה פרשה המדברת בקללות (כי אז היתה קריאת כי תבוא בשבת שלפני ר"ה).
אנו קורין במדבר אחר הקללות (בחוקותי) קודם עצרת, שלא לסמוך את פרשות הקללות לחגים.

חלוקה זו נעשתה בבבל, בה משלימים את קריאת התורה בשנה אחת. בסדר זה נסדרו מדרש רבא ותנחומא ושאלתות דרב אחאי גאון.

הסדרים בחלוקה הארץ ישראלית
בארץ ישראל היו משלימין את קריאת התורה בשלוש שנים, הייתה להם חלוקת של פרשיות התורה באופן שהמספר יתאים לקריאתם בשלוש שנים. כמו שמצינו שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן: פרשת כהנים, פרשת לוים, פרשת טמאים, פרשת שילוח טמאים, פרשה אחרי מות, פרשת שתויי יין, פרשת נרות ופרשת פרה אדומה (גיטין ס').
חלוקה זו היא כמו שנחלקה הפסיקתא, שהיא אגדת א"י.

על חלוקה זו נאמר במסכת מגילה כט,ב:
בני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין. רש"י: מסיימים חמישה חומשי תורה אחת לשלוש שנים, ולא בכל שנה כמו שאנו עושין.
בירושלמי שבת טז,א אומר רבי יהושע כי הסתכל בספר אגדה, ומצא כתוב 175 פרשות שכתוב בהן דיבור ודיבור, אמירה וצווי, כנגד שנותיו של אברהם אבינו. במסכת סופרים טז,י ציטט את דברי הירושלמי, והמשיך:
"הלכך קבעו מאה ושבעים וחמישה סדרים בתורה, בכל שבת ושבת, עולת תמיד.
חלוקת הפרשיות לפי סדר ארץ ישראל נדפסה לראשונה בסוף תנ"ך ונציה מקראות גדולות, רס"ג. כמו כן מצויינים סדרים אלה בתנ"ך בהוצאת קורן, בשולי הדף החיצוניים.

החלוקה של הסדרים היא זו:
שנה ראשונה - מתחילת התורה ועד שמות יב
שנה שניה – משמות יג ועד במדבר ט
שנה שלישית - מבמדבר י ועד סוף דברים.
לפי שיטת קריאה זו הייתה שמחת תורה אחת לשלוש שנים.

דיון מפורט בשיטות המסבירות את מספר הפרשיות שנקראו בארץ ישראל – בערך שמחת תורה

התורה מחולקת גם לפרשיות פתוחות וסתומות. פרשה פתוחה היא זו שהפרשה שאחריה מתחילה בשורה חדשה, ופרשה סתומה היא פרשה שהפרשה שאחריה מתחילה באותה שורה, אחרי הפסקה של כמה אותיות ריקות.

חלוקת הפרקים בתנ"ך היא חלוקה נוצרית.
דיון מפורט בשיטת החלוקה של התנ"ך לפרקים

לפי המסורה שלנו מספר הפרשיות בתורה הוא:
בראשית י"ב, וסימן ז"ה שמי לעלם;
שמות י"א, וסימן א"י זה בית אשר תבנו לי;
ויקרא עשרה, וסימן ב"א ג"ד;
במדבר עשרה, וסימן ה' בד"ד ינחנו;
דברים י"א, וסימן אסרו ח"ג בעבותים. ס"ה נ"ד.
בספרי נ"ך לא נמנו פרשיות אלא סדרים.

מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
שמחת תורה
חלוקת התנ"ך לפרקים