לדף ראשי



מצוות עשה (סי' תי"ט) לאהוב את ה' יתברך, שנאמר:

ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך (דברים ו).

מהות האהבה היא:

"כלות הנפש ונטיתה בעצמה אל הבורא, כדי שתדבק באורו העליון" (ראשית חכמה, שער אהבה פרק א).

עניין האהבה: שיתבונן האדם בתורת ה' ובמצוותיו, וישיג בהם תענוג הרוחני. וכן דרשו בספרי:

"ואהבת את ה' אלהיך", איני יודע כיצד אוהב אדם את המקום?
ת"ל: "והיו הדברים האלה על לבבך".

פירוש אחר: "ואהבת את ה' אלהיך", אהבהו לפני הבריות, כדרך שעשה אברהם שקרא אותו הקב"ה "אברהם אוהבי". נמצא כי עניין אהבת ה' הוא שמצדיק את הרבים ומקרבם לחיי עולם הבא (בחיי).

האהבה צריכה להיות טהורה ולא תלויה בדבר אחר.
ודרשו על "לאהבה את ה' אלהיך" -

שמא תאמר הרי אני לומד תורה,
בשביל שאהיה עשיר
ובשביל שאקרא רבי,
ובשביל שאקבל שכר?
ת"ל "לאהבה", כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה.
(ספרי דברים סי' מ"א וסי' מ"ח; נדרים ס"ב ע"א).

וכן דרשו חז"ל:

"בכל נפשך ובכל מאודך" -
אפילו נוטל את נשמתך, ואפילו נוטל את ממונך (=מאודך), כי יש אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו.

אהבה ויראה
יש הבדל בין העושה מצוות ה' מאהבה לבין העושה מיראה (ספרי שם סי' ל"ב),

ר' שמעון אומר:
גדול העושה מאהבה, שעוונותיו תלויים לאלפיים דור, דכתיב: "לאלפים לאוהבי" (שמות כ' ו), מהעושה מיראה שתלוי לאלף דור, דכתיב: "ולשומרי מצוותי לאלף דור" (דברים ז' ט'; סוטה ל"א ע"א).

היראה נובעת מהכתוב: את ה' אלוהיך תירא (דברים י' כ). פירוש: יש לאדם לירא שלא יעבור על דעת קונו, לא בגלל דאגת פורענות ועונש. וזוהי יראת הרוממות.

האהבה והיראה יכולים להיות ביחד, כמו אברהם שנקרא "אברהם אוהבי" (ישעיה מ"א ח) ונאמר בו "כי ירא אלוהים אתה" (בראשית כ"ב יב).
האוהב הוא הזריז במצוות עשה שלא על מנת לקבל פרס, והירא זריז במצוות לא תעשה להרחיק מן העבירה (עי' סמ"ק סי' ד).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
חובות הלבבות שער הבטחון
חובות הלבבות שער אהבת ה'



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן