חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קידוש

ברכה שמברכים על היין בליל שבת ובשבת בבוקר.

התוכן:
רמב"ם, שבת, פרק כט
קידוש בבית הכנסת
נוסח הברכה
קידוש בשחרית


רמב"ם, שבת, פרק כט
מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ', ח), כלומר: זכרהו זכירת שבח וקידוש. וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו: בכניסתו - בקידוש היום, וביציאתו - בהבדלה.

וזה הוא נוסח קידוש היום:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית, תחלה למקראי קודש, זכר ליציאת מצרים. כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים, ושבת קודשך באהבה וברצון הנחלתנו, ברוך אתה ה' מקדש השבת.

וזה הוא נוסח ההבדלה:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המבדיל בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין ישראל לגויים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול.

כיצד הוא עושה?
לוקח כוס שהוא מחזיק רביעית או יותר, ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ, וממלאהו יין, ואוחזו בימינו, ומגביהו מן הקרקע טפח או יותר, ולא יסייע בשמאל. ומברך על הגפן, ואחר כך מקדש. ומנהג פשוט בכל ישראל לקרות בתחילה פרשת ויכלו, ואחר כך מברך על היין, ואחר כך מקדש ושותה מלוא לוגמיו, ומשקה לכל בני חבורה, ואח"כ נוטל ידיו ומברך המוציא ואוכל.
אין קידוש אלא במקום סעודה. כיצד? לא יקדש בבית זה ויאכל בבית אחר. אבל אם קידש בזוית זו אוכל בזוית שניה. ולמה מקדשין בבית הכנסת? מפני האורחין שאוכלין ושותין שם.
קידוש בבית הכנסת
נהגו לקדש בביהכ"נ, אף על פי שאין אורחים אוכלים שם, כדי להסדיר להמון העם סדר הקידוש שצריכים ללמוד אותו כדי לקדש בביתם (כלבו סי' נ"ח).
בקידוש, כמו בהבדלה, החזן מסב פניו לצד אחר וטועם מלא לוגמיו מפני כבוד הרבים (ד"א זוטא פ"ו, מחזור ויטרי עמ' 180).
יש נוהגים לתת לתינוקות לשתות.
אמר מר רב האי גאון:
הכן סברי רבנן כוס של ברכה צריך שיטעום, בין טעים המברך בין טעים ליה אחר, שפיר דמי (מאה שערים להר"י אבן גיאת ח"א עמוד ח').
נוסח הברכה
בקידוש בשבת אומרים 'כי הוא יום תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים', וכן נוסח רש"י (כתובות ז': ד"ה מידי דהוה).
רמב"ן (דברים ה' ט"ו) כתב ואנו אומרים בקידוש היום 'כי יום זה תחלה', וכן גירסת הגר"א (מחזור ויטרי עמוד 146 בהערה).
ואומרים 'זכר ליציאת מצרים', כפי שאמרו בעניין 'ישמח משה במתנת חלקו', כי משה בקש מפרעה לתת לישראל יום אחד שינוחו בו מעבודתם. והסכים לו פרעה, ובחר להם משה יום שבת למנוחה. וכשנצטוו ישראל 'זכור את יום השבת לקדשו', שמח משה באותה מתנה שנותן לו אותו יום למנוחה (סדר היום ליל של שבת).
ועוד, שהמילים 'זכר ליציאת מצרים' אינן מוסבות על שבת, כי השבת הוא זכר למעשה בראשית, אלא על "מקראי קדש", שהם זכר ליציאת מצרים (שם).

בקידוש בשבת אין אומרים "אשר בחר בנו" כמו ביו"ט, מפני שבמרה נצטוו ישראל על השבת, שנאמר 'שם שם לו חוק ומשפט', ואמרו חז"ל 'שבת ודינין במרה אפקידו'. מכאן שבשעה שנצטוו על השבת, עדיין לא בחר בהם הקב"ה, עד שנתן להם התורה בהר סיני. אבל כשנצטוו על ימים טובים, כבר נתן להם התורה ובחר בהם (אבודרהם, לבוש וט"ז או"ח סי' רע"א כ"ה).
ועוד משום שהשבת קבועה, ואילו יו"ט תלוי בקביעת בית הדין. ולקביעת זו מכוון הביטוי 'אשר בחר בנו'. (עי' שמות רבה פט"ו).

קידוש בשחרית
הקידוש בשחרית נקרא "קידושא רבא" לפי שאינו עיקר כקידוש של לילה, וקטן שיעורו. [כמו שקוראים לסומא סגי נהור], שחיובו הוא רק מדרבנן (רבנו נסים פסחים כ"ד).

טעם אחר: מפני חשיבותו, שמקדש אפילו על שאר משקין, בניגוד לקידוש לילה שאינו מברך אלא על היין או על הפת (או"ח סי' רע"ב בשם רש"ל).

לדעת הרמב"ם אסור לטעום לפני שיקדש קדושא רבה, ולדעת הראב"ד מותר, ויכולים לקדש גם על הפת. כסף משנה אומר שאסור לקדש קדושא רבה על הפת (רמב"ם שבת פכ"ט י').

מנהגים הקשורים לסעודות שבת וקידוש, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

מנהגים הקשורים לקידוש של שחרית, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: יש להגיד דבר על הקידוש לרגלים, בעיקר על ההבדלה בין "חגים" ל"זמנים" וכן על הסיום "מקדש ישראל והזמנים" (ולא "ישראל והחגים")
מקור ההערה: מחקר אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
הבדלה
לחיים