חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

צדוק הדין

תפילה וברכה שאומרים בזמן הלוויה להצדיק את דינו של ה'.

ברכה ותפילה שאומרים כשבאים עם המת לבית הקברות, שמצדיקים עליהם את דינו של הקב"ה. בתחילה אומרים:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר יצר אתכם בדין, וזן וכלכל אתכם בדין, והמית אתכם בדין, ויודע מספר כולכם (בדין), ועתיד להחזיר ולהחיותכם בדין, ברוך אתה ה' מחיה המתים.
ברכה זו אומר כל המבקר בבית קברות אחרי שלשים יום שלא היה שם. הברכה נזכרת בגמרא (ברכות נ"ח:), ויש שינוי נוסחאות בגרסת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ועוד. יסוד הברכה הוא מאמר המשנה באבות (פ"ד):
על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו'.
הצור תמים פעלו
אחר קבורת המת אומרים האבלים "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט", תפילה שנוסדה על פי פסוקי המקרא, ונזכרה בגמרא. בשעה שיצאו ר' חנינא בן תרדיון אשתו ובתו להריגה, צידקו עליהם את הדין:
הוא אמר: הצור תמים פעלו
ואשתו אמרה: אל אמונה ואין עול (דברים ל"ב),
בתו אמרה: גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות... לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (ירמיה ל"ב).
אמר רבי: כמה גדולים צדיקים הללו, שנזדמנו להן שלוש מקראות של צדוק הדין בשעת צדוק הדין (ע"ז י"ח).
אל אמונה ואין עול, כשאדם נפטר מן העולם, באים כל מעשיו ונפרטים לפניו, ואומרים לו: כך עשית ביום פלוני, ואי אתה מאמין בדברים הללו? והוא אומר הן והן. והוא אומר לו חתום. שנאמר ביד כל אדם יחתום (איוב ל"ז).
צדיק וישר הוא, והוא מצדיק את הדין ואומר יפה דנתני. וכן הוא אומר 'למען תצדק בדבריך תזכה בשפטך' (תהילים נ"א).

רב עמרם גאון בסידורו מביא צידוק הדין בברכת אבלים:
ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם, דיין הרחמים שופט האמונות, שדננו בדינו אמיתו, ככתוב הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, ברוך אתה ה’ מנחם לב אבלים (דף נ"ה).
בעל שבלי הלקט כתב בשם ר' שלמה (רש"י)
מנהג לומר צדוק הדין בשעת יציאת נשמה, או ממתינין לכבוד הנפטר ואומרים אותו בחצר בית הקברות או על פי המערה [אחר שאומרים] בשלום תשכב. פעם אחת קברו מת בחוה"מ ולא רצו לומר אומר צדוק או קדיש, שהקדיש אינו בא אלא בשביל הפסוקים של צדוק הדין, ועמר רבי ואמר עליו צדוק הדין וקדיש, שאין זה לא הספד ולא קינה ואין כאן חלול מועד, אלא היא הודאה וקבלת דין שמים (הל' שמחות סי' י"ג). ומנהגנו שלא לומר צדוק הדין ביום שאין אומרים בו תחנון, וכן בערב שבת וערב יו"ט אחר חצות אין אומרים אותו, ואין אומרים כשנקבר בלילה. ואין אומרים בקבורת ילד פחות משנה, זולת הברכה דיין אמת. ונוהגים שהאבל מתחיל לומר צדוק הדין, והקהל אומרים עמו (רוקח סי' שמ"ג, כלבו סי' פ"ז, ש"ע או"ח סי' רכ"ד, יו"ד סי' של"ט).


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן