לדף ראשי



פאה נוכרית נזכרת כבר במשנה, לעניין הוצאה מרשות לרשות בשבת.

מהר"י קצנלנבויגן התנגד ללבישת פאה נכרית לנשים נשואות אלא אם כן לובשים על הפיאה רדיד (באר שבע דף צ"ג. תשובה סי' י"ז). ר' משה סופר גם כן היה מחמיר בפאה נכרית (עי' לב עברי לתלמידו ר' עקיבא יוסף עמוד קכ"ט) וקפ"ט).
יש מנהגים שונים באשר לפיאה נכרית. חכמי הספרדים נוטים לאסור שימוש בפיאה נכרית לאשה נשואה, ומן האשכנזים יש המתירים ויש המסתייגים.

ר' משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים האשכנזים, נשאל על ידי אדם אם יכול הוא לדרוש מאשתו להמנע מללבוש פאה נכרית. וזו תשובתו:

שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ב סימן יב
...אין כתר"ה יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה מללבש פאה נכרית, שאף אם כתר"ה רוצה להחמיר אינו יכול להטיל חומרותיו עליה שזהו רק דין שלה, וכיון שהיא עושה כדין שהוא כרוב הפוסקים ושגם נראה כמותם, אינו יכול להחמיר עליה...
ידידו, משה פיינשטיין

לעומתו אוסר הרב עובדיה יוסף חבישת פאה נכרית על נשים ספרדיות:

שו"ת יביע אומר חלק ה - אה"ע סימן ה ד"ה +בדין פאה
בדין פאה נכרית הארכתי בס"ד להביא ראיות מפי סופרים ומפי ספרים לאסור... והתלמידים המקשיבים לקולי בשומעם שיש כמה נשים ספרדיות החפצות לפרוץ גדר הצניעות ולחבוש פאה נכרית לראשן ולצאת בה לרה"ר, פרסמו פסק דין בחוברת "תורה מציון" (חודש כסלו תשכ"ט), וב"ה רבות בנות נסוגו ממחשבתן, וחזרו למנהג הנשים הכשרות לחבוש כובע או מטפחת לראשן. וגם מאלו הלובשות פאה נוכרית חזרו בתשובה, כי סבורות היו מתחלה שהדבר מותר ע"פ הדין, שכן מנהג קצת מורות של ביה"ס החרדי בית יעקב... ובהודע להן מדברינו, שמעו לקול הורים ומורים. אשריהם ישראל!

בשנת תשס"ה ביקר דיין מבית הדין בלונדון בהודו, ולאחר יומים חזר וחווה דעתו שהשער לייצור פיאות נכריות הבא מהודו מקורו בפולחנות עבודה זרה הכרוך בגילוח השער של הנשים. מתוך כך רצה לאסור פאות אלה בשל היותן "אבזרייהו דעבודה זרה". העניין עורר סערה ודיונים רבים. משפחות חסידיות, בהן חב"ד וחסידות גור התעלמו מן העניין. מומחים טענו שאין קשר בין הפולחן הדתי לבין גילוח השער, ואין בשער זה איסור עבודה זרה. לאחר זמן שקע הנושא.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן