לדף ראשי




ארבע התקופות
את 365 ימות החמה מחלקים ל-4 חלקים, כל חלק הוא בן 91 יום ומשהו.
כל חלק נקרא "תקופה". ראשיתו של הרבעון נקרא "יום התקופה", ובקיצור גם: תקופה. ארבעת התקופות הן:
א. "תקופת תשרי" (תשרי-חשוון-כסלו);
ב. "תקופת טבת" (טבת-שבט-אדר);
ג. "תקופת ניסן" (ניסן-אייר-סיוון);
ד. "תקופת תמוז" (תמוז-אב-אלול).
התקופות משקפות את עונות השנה, ולכן הן בנויות על הלוח הנוצרי. ימי המעבר הם היום הארוך והקצר ביותר בשנה, ושני ימי השוויון:
היום הקצר – 21 בדצמבר
היום הארוך – 21 ביוני
יום השוויון באביב –21 במרץ
יום השוויון בסתיו –23 בספטמבר

כשחלה "תקופת ניסן" (תקופת האביב) אחרי ט"ו בניסן (זאת אומרת 15 ימים הראשונים של ניסן הם המשך "תקופת טבת"), מעברים את השנה. וזה בהתאם לברייתא (תוספתא סנהדרין, פרק ב', הלכה ב'):

"על שלושה סימנים מעברין את השנה: על האביב (רש"י: אם לא בשלה התבואה) ועל פרות האילן (רש"י: אם נתאחר בישולם יותר מזמן העצרת) ועל התקופה. על שניים מעברין (על 2 מתוך ה-3) ועל אחד אין מעברין; ואם עיברוה, הרי זו מעוברת".

"תקופת שמואל"
"תקופת שמואל" (אמורא בדור ראשון של אמוראי בבל, תלמידו של ר' יהודה הנשיא וחברו של רב; שמואל היה רופא ותוכן, חי בשנים 257-165 בקירוב).
לפי חשבונו: אורך השנה הוא 365 יום ו-6 שעות שלמות (כמו בלוח היוליאני), ועל כן מכילה כל "תקופה" 91 יום, 7.5 שעות. חשבון זה ידוע היום כחשבון מקורב בלבד.

"תקופת רב אדא"
"תקופת רב אדא" - היא החישוב וסוד העיבור שמיחסים לרב אדא מפומבדיתא (חי במאה ה-3), תלמידו של רב. ברייתא דרב אדא הייתה ידועה לרמב"ם, והוא מביא (בהלכות קידוש החודש פרק י' הלכה א'):

"שנה חמה...יש מי שאומר (=רב אדא): שס"ה יום וחמש שעות, תתקצ"ז (997) חלקים (מתתר"ף – 1080 - החלקים בשעה) ומ"ח (48) רגעים" (בחלק - 76 רגעים).

אורכה של כל תקופה, לפי חשבון רב אדא, הוא 91 יום 7 שעות 519 חלקים ו-31 רגעים (רגע=1/76 של חלק).
תקופת רב אדא קצרה אפוא מתקופת שמואל ב-20 חלקים, בקירוב, שהם כדקה ושישית הדקה.
למעשה, כל חשבונות הלוח העברי מבוססים על חשבון רב אדא, רק שני דברים נהוגים, עפ"י המסורת, לפי חשבון התקופות של שמואל:
1) שאילת גשמים בחו"ל - שישים יום אחרי תקופת תשרי.
2) ברכת החמה בתקופת ניסן של שנה א' במחזור חמה (אחת ל-28 שנים).

יש הנוהגים שלא לשתות מים בשעה של התחלפות התקופה, ויש המגדירים מנהג זה כאמונה לא מבוססת (אבן עזרא).

מקור הערך: יהודה איזנברג

הערות לערך:
שם המעיר: חלפון יצחק
הערה: ראה עוד בענין זה בירחון אור תורה היוצא מטעם ישיבת כסא רחמים שהביא הגאון הרב מאזוז את דעות החכם צבי והגאון יעב"ץ שאין לחוש לשתית מים בשעת התקופה שכל דבר שאין לו מקור בתלמוד אין לחשוש אליו. לעומתם רבים הסוברים שיש לחשוש ולא לשתות כוס מים בשעת התקופה.
מקור ההערה: אור תורה תשמ"ג אלול (קפד) סימן קכט עמוד שכ-שכא.

שם המעיר: אליה הלוי
הערה: עיין בספר הליכות עולם ח"ז עמ' קפ"ג סק"ח מה שהביא בענין באריכות.
מקור ההערה: הליכות עולם

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן