לדף ראשי




הנוטל ידיו מברך:

בא"י אמ"ה אקב"ו על נטילת ידים.

נטילת ידים לכהנים
משה נצטווה לעשות כיור נחושת במשכן בין אהל מועד ובין המזבח, ורחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבואם לאהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת ולהקריב קורבנות (שמות ל' י"ח-כ"א). רחיצה זו נקראת קידוש ידים ורגלים בשעת העבודה.

בזמן הזה רוחצים הכהנים ידיהם לפני נשיאת כפיהם לדוכן. הרחיצה היא דרך כבוד של מעלה לבוא לפניו בידים נקיות.

נטילת ידים שחרית
צריך לרחוץ ידיו ופניו בכל בוקר בקומו ממטתו, ולא ילך ד' אמות בלי נטילת ידים. (בית נחשב ל- 4 אמות). רצוי לערות רביעית מים על ידיו מן הכלי (זהר פ' וישב), עד מקום חיבור הפרק עם הזרוע (כסף משנה הל' ברכות). הנטילה היא 3 פעמים לסירוגין.

טעם הנטילה הוא להסיר לכלוך או רוח רעה השורה עליהן, כי הידים נוגעות לפעמים במקומות מטונפים.

הרשב"א כתב טעם:

לפי שבשחר אחר השינה נעשה האדם כבריה חדשה, דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, (איכה ג') לכן צריך להודות ולהתקדש בנטילת ידים, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור לפני עבודתו (עי' מג"א או"ח סי' ד' א').

נטילת ידים לתפילה
נטילת ידים לתפילה היא מצווה, שתפילה במקום קורבן (ברכות ט"ו. תשובת הרשב"א סי' קצ"א).
נוטל ידיו ללמוד תורה או להתפלל, ומברך על נטילת ידים, שכן כתיב "הכון לקראת אלוהיך ישראל" (לקוטי הפרדס עניין נטילה).
בדיעבד אין רביעית מים מעכבת, אפשר ליטול מברז זורם ואין צורך שאדם ישפוך את המים. אם אין מים, אפשר לנקות את הידים בבגד או בעפר, ומברך על נקיון זה "על נקיות ידים" במקום "על נטילת ידים". הנטילה לפני ק"ש ותפילה רמוזה בפסוק ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' (תהילים כ"ו, ברכות ט"ו.).

נטילת ידיים לצרכיו
הנפנה לנקביו יטול ידיו, ויברך ברכת אשר יצר.

דינים שונים בנטילת ידים
אלו צריכים נטילת ידים:

הקם משינה.
היה ער כל הלילה יטול ידיו שחרית בלא ברכה,
אם ישן ביום כחצי שעה, צריך נטילת ידים בלא ברכה (הכרעת הרמ"א).
הנוגע במת וההולך להלוית המת,
והמשמש מטתו,
והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ,
והנוטל צפרניו
והחופף ראשו
והחולץ מנעליו
והנוגע ברגליו,
והנוגע בגופו במקום זיעה
כל אלה צריכים נטילת ידים בלא ברכה (או"ח סי' ד', יו"ד סי' קט"ו).

נוטלים לתפילה בשחרית ג"פ ולסעודה ב"פ ומים אחרונים פעם אחת, וסימנך לחשוף מים מגב"א: תחילה בשחרית נוטלין מים ג' פעמים מפני הרוח הרעה השורה עליהם ואינה עוברת אלא בג"פ, ולסעודה מפני טהרת הידים סגי בשתי פעמים, ומים אחרונים להעביר הלכלוך די בפעם אחת (ספר מטעמים 82),

מים ראשונים ואחרונים בסעודה
הרוצה לאכול פת שמברכים עליו המוציא יטול שתי ידיו ברביעית מים מכלי שלם על יד ימין תחילה ואח"כ על יד שמאלו. יש ליטול ידים לאכילה אפילו אם הידים נקיות. מברך על נט"י, מנגב ידיו ובוצע על הלחם.

הזלזול בנטילת ידים
אסור לזלזל בנטילת ידים. אמרו: כל המזלזל בנטילת ידים בא לידי עניות (שבת ס"ב:).
כל המזלזל בנט"י חייב נדוי, שאמרו: את מי נדו את אלעזר בן חנוך נידוהו על שפקפק בנטילת ידים (עדיות פ"ה.).


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
שימוש במים מטוהרים לנטילת ידים, יעקב אפשטיין


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן