לדף ראשי




מונחים למשנה

מתניתין - משנתנו, א. שם כולל לקובץ המשניות שערך רבי.
ב. כינוי למשנה אחת מתוך המשניות של רבי.
תנן - שנינו, לרוב פתיחה למשנה, שדנים עליה בסוגיה, כדי להקשות ממנה או לסייע לה.

מונחים לברייתא

תניא - שנויה, לרוב פתיחה לברייתא המתחילה בשמו של תנא.
תנו רבנן - שונים חכמים, פתיחה לברייתא.
תנא (תנאה) - שנה, פתיחה לברייתא, ע"פ רוב קצרה, המבארת את המשנה.
תני - שונה, א. פתיחה לברייתא. ב. לומד הלכה.
תנינא - שנינו. פתיחה - לרוב - למשנה.
תניתוה - שניתם אותם, שניתם את הברייתא.
מתינתא - משנה, כינוי לברייתא.


מונחים שונים

אבעיא להו - ראה בעיא.
אגדה, אגדתה - החלק הלא הלכתי שבגמרא.
איתביה - פתיחה לקושיית אמורא על דברי חברו מן המקרא או מדברי תנא (במשנה או בברייתא).
איתמר - פתיחה להבאת מחלוקת אמוראים.
אמר מר - פתיחה לדברי אמורא; פתיחה לפסקה מהמשנה או מהברייתא שהובאה למעלה, והתלמוד מביא אותה קטעים קטעים.
בעיא - שאלה. "בעא" - פתיחה לבעיא שנשאלה ע"י אמורא.
"איבעי להו" - פתיחה לבעיה שהובאה שלא בשם אומרה.
ברייתא - כל מקור תנאי שאינו כלול במשנה. (תוספתא, מכילתא, ספרא וספרי וכו'). הפתיחה הרגילה לפני הבאת ברייתא: "תנו רבנן", "תני חדא", "תניא אידך".
גופא - פתיחה לעניין שהובא קודם דרך אגב ועכשיו הפך להיות מרכז הדיון.
הלכה - קביעת הלכה לאחר מחלוקת.
לימא כתנאי - פתיחה לברייתא שיש בה מחלוקת תנאים והמקשן רוצה לזהות דעות אמוראים החולקים בעניין עם דעותיהם.
לימא מסייע ליה - ראה סיוע.
מתקיף ליה - שאלה הגיונית על הלכה או סברא. (אם השאלה היא מכוח מקור אחר, יופיעו המונחים תנן, ורמינהו, והתניא, איני).
סוגיא - הלכה, וכל המשא ומתן שבגמרא עליה.
סיוע - חיזוק ההלכה לקיימה ולעשותה הלכה שהפסק כמוה. הפתיחה לסיוע: "לימא מסייע ליה".
פרכא - (=שברה), סתירת לימוד כל שהוא.
צריכא - כאשר המשנה מביאה שתי דוגמאות שלכאורה די באחת מהן, ומוכיחה הגמרא שיש צורך לכתוב את שתיהן, משתמשת הגמרא בביטוי "צריכא" - צריך את שתי הדוגמאות.
קושיה - שאלה ששואל יחיד "איתיביה" או רבים "מיתיביה" על הלכה ששמע בבית המדרש.
רב - תואר של אמורא שפעל בבבל.
רבי - תואר של תנא או אמורא שפעל בארץ ישראל.
רבן - תואר של נשיא
רמינהו - פתיחה למשנה או ברייתא הסותרת משנה או ברייתא שהובאה לפני כן.
שינוי (שני, שנינן) - תירוץ.
שמעתתא - שמועה. חלק ההלכה שבתוך המדרש; הלכה של אמורא.
תא שמע - בא ושמע. פתיחה לעניין שהובא לסיוע; לקושייה או לפתרון שאלה.
תוספתא - תוספת. הלכות שלא הוכנסו למשנה, ומצויות בתוספתא. פתיחה של ציטוט מן התוספתא: "תנא".
תיקו - ספק שלא הוכרעה בו הלכה.
תיובתא - תוב, תשובה. "תיובתא דפלוני תיובתא" - השאלה שנשאלה על פלוני נשארה, ודבריו נדחו.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן