חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

פינס יחיאל מיכל

מחבר ועוסק בצרכי הישוב בא"י. 1913- 1842. עסק ביישוב הארץ, חיבר כמה ספרים וייסד את עיתון הלבנון.

יחיאל מיכל פינס - מחבר ועוסק בצרכי ישוב א"י. נולד בעיר רוזאני בפלך הוראדנא רוסיה בשנת 1842. שם אביו נח ושם חותנו ר' שמריהו לוריא שהיה רב במאהילוב. אחר חתונתו נעשה סוחר. אך קבע עתים לתורה והיה ראש ישיבה בעירו.
בשנת 1878 נשלח לא"י ליסד את מזכרת משה (זכרון סיר משה מונטיפיורי), והשתתף בקידום הישוב החדש והמושבות בא"י. תחילה יצא נגד אנשי הישוב הישן, והם החרימו אותו. אחר כך שינה את טעמו והפך להיות מתומכי הישוב הישן. אף היה מן הממונים על בית החולים של האשכנזים.

גישתו החינוכית
ב- 1876 התמנה יחיאל מיכל פינס כשליח מפעל "מזכרת משה", לתקנת מצבם של היהודים בארץ ישראל. את גישתו החינוכית הוא מציג בחיבורים אחדים:
"לא די לנו לעשות את ההשכלה אחות לדת - אחיות לא תמלטנה מהיות צוררות אישה לרעותה. ההשכלה תהיה בת להדת... הדת תתלכד עם החיים החדשים".
פינס מציע לשלב את ההשכלה הכללית בתוך לימודי הקודש באופן אינטגרלי, בצורה שההשכלה הכללית תהיה תלויה בהשכלה היהודית ונובעת מתוכה. לדעת פינס, יש לדאוג לחינוך הילדים בדרך הבאה: יש להקים בניינים יפים, נקיים ומרווחים; יש להעמיד מורים בני תרבות ודרך ארץ:
"כי סוף סוף הכל תלוי במורים. פעולתו של המורה על התלמידים היא מעין פעולה היפנוטית וגם למחשבותיו אשר לא יוציאם בפה יש השפעה רבה על יצירת המושגים במוח התלמידים ובלבם.... אין לנו חפץ במחנכים מתחפשים".
פינס מבקש להעמיד מורים יראי שמים, המלמדים את מקורות היהדות מתוך הזדהות מלאה, מורים שתוכם כברם. פינס מבקש להשגיח על הילדים שיתנהגו בדייקנות, וללמד פרקי דרך ארץ, אהבת הפשט והסברה הישרה, עריכת שפתים ודיבור יפה ונקי שהם תנאי לחשיבה נכונה ומדויקת והשקפה נכונה על הוויות העולם. יש לדאוג לשמירה על הילדים גם מחוץ לבית הספר ובבית ההורים. לדעת פינס יש להתחשב בהתפתחות הטבעית של הילד ולתכנן בהתאם תכנית לימודים הדרגתית:
"הטבע הכין את האדם בהסכם לצורך הסתעפותו. לאט לאט תבכר בקרבו כוחות השכל והתבונה, למען יתנהל בלימודיו לרגל הסתעפותו המתונה".
על כן יש, לדעת פינס, ללמד את הילד תחילה לימודים התלויים בהרגל ובאומנות (קריאה וכתיבה), אחר כך יש לעבור ללימודים התלויים בזיכרון (שפה דקדוק חשבון), שכל אלה הם מלאכה ולא חכמה:
"כי לפי דעת הרופאים המובהקים יסתעף הזיכרון ביתר שאת בהשתמש בו במידה מופלגה".
כלומר התרגול של הזיכרון מפתח אותו, והוא הבסיס לפיתוח אינטלקטואלי מאוחר יותר. אחר כך יש ללמד דברים שיסודם בדמיון וברגש כמו מליצות ושירים או לימודי אמונה. רק אחרי כל ההכנות האלה יש לעבור בגיל מתאים (גיל 12-13) ללימוד שכלי עמוק וחריף יותר. פינס מתרעם על כך ש:
"בלימוד התלמוד עצמו ילכו לאחור ולא לפנים. סדר חכמינו ז"ל הולך ועולה בהסכם להסתעפות פעולת השכל והתבונה".
כלומר יש להגיע ללימוד תלמוד רק אחרי כל ההכנות הנ"ל.

חבוריו:
"ילדי רוחי" שנחלק (שנים: "ריב עמי" (מאינץ 1872) על ישראל בין העמים.
"החחים והיהדות" (שם 1873);
"תורת משפטי תוגרמה" שחבר בעזרת חתנו דוד ילין (ירושלים 1887)
"עבודת האדמה" בא"י (ווארשא 1891).
הוא עזר ליסד את העתון "הלבנון" בשנת 1864,
ערך את ספרו של שרשבסקי "עולם קטן" על חכמת הנתוח והכימיה (ירושלים 1886).
כתב הרבה מאמרים בעתונים שונים.
הישוב "כפר פינס", ליד פרדס חנה, שנוסד ב- 1933 - נקרא על שמו.

מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין; יהודה שוורץ, הוראת תושבע"פ, עבודת דוקטור, תשס"ב


הערות לערך:
שם המעיר: עדה הרצברג
הערה: במקורות אחרים [כמו ויקיפדיה] מודגשת תרומתו לתחיית הלשון העברית למשל ע"י גזירת מילים
לפי משקלים עבריים כמו -מחוג או שעון.
רצוי לענ"ד להתיחס לכך ,כי אם לדעת כותב הערך
אין זה נכון והמילים הנ"ל "נוצרו" למשל ע"י בן יהודה או ע"י חתנו של יחיאל מיכל - דוד ילין,
יש מקום להדגיש זאת...
מקור ההערה: כאמור ,למשל ויקיפדיה


שם המעיר: יוסי שא-נס
הערה: הוא נולד ב- כ"ג תשרי תר"ד = 17.10.1843 ולא 1842.
מקור ההערה: מחקר


שם המעיר:
הערה: פינס היה מחותן של דוד ילין.
וולך בספרו "השרף מבריסק" על מהרי"ל דיסקין מתייחס אליו בצורה חריפה מאוד ומדמה אותו לנחש.
כנראה שברושלים היתה מחלוקת סביב היחס אליו בין אנשי ר' שמואל סלנט לבין אנשי מהרי"ל דיסקין והרב י"ח זוננפלד.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן