חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

משנה תורה לרמב"ם

תיאור ספרו של רמב"ם "היד החזקה" הקרוי גם "משנה תורה"

תוכן
תולדות חייו
"משנה תורה"
ההתנגדות ל"משנה תורה" והפולמוס סביבו
מבנה הספר "משנה תורה"

תולדות חייו של הרמב"ם
רבי משה בן מימון נולד בקורדובה שבספרד, בשנת 1135. בהיותו בן 13 כבשו האלמווחדים את קורדובה, והכריחו את היהודים להתאסלם. משפחת מימון יצאה לגלות. בשנת 1159 עבר המשפחה לעיר פאס בצפון אפריקה, ובשנת 1165 עלתה לארץ. בגלל קשיי החיים בארץ ירד רמב"ם למצרים, שם היה מנהיג הקהילה בקהיר. ספריו: פירוש למשנה, "משנה תורה" ו"מורה נבוכים". כתב גם איגרות וספרי רפואה, והשיב תשובות רבות.

"משנה תורה"
רמב"ם החל לכתוב את "משנה תורה" בשנת 1177, ועסק בכתיבתו עשר שנים. על הצורך בכתיבת הספר "משנה תורה" כותב הרמב"ם בהקדמה לספרו:
בזמן הזה תקפו צרות יתרות, ודחקה השעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה. לפיכך אותם הפירושים וההלכות והתשובות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים - נתקשו בימינו ואין מבין ענייניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר הגמרא הבבלית והירושלמית, וספרא וספרי והתוספתא, שהם צריכים דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך, ואחר כך ייוודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים, ושאר דיני התורה היאך הוא. ומפני זה ניערתי חוצני, אני משה בן מימון הספרדי, ונשענתי על הצור ברוך הוא, ובינותי בכל אלו הספרים, וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בעניין האסור והמותר, הטמא והטהור, עם שאר דיני התורה, כולם בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול בלא קושיא ובלא פירוק. לא זה אומר בכה, וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורים והפירושים הנמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו, עד שיהיו כל הדינים גלויים לקטן ולגדול, בדין כל מצווה ומצווה ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים. כללו של דבר: כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור הגמרא. לפיכך קראתי את שם חיבור זה "משנה תורה", לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה - ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם."

ההתנגדות ל"משנה תורה" והפולמוס סביבו
כנגד גישתו זו של הרמב"ם - שלא יהא אדם צריך לקרוא ספר אחר מלבד התורה ו"משנה תורה" כותב הראב"ד בהשגתו:
"אמר אברהם, סבר לתקן ולא תיקן. כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם, וכתבו הדברים בשם אמרם, והיה לו בזה תועלת גדולה, כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו ממקום אחד, ואילו ידע כי יש גדול ממנו הפליג שמועתו לדעת אחרת - היה חוזר בו. ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חיבורו של זה המחבר: אם החולק עלי גדול ממני, הרי טוב; ואם אני גדול ממנו - למה אבטל דעתי מפני דעתו? ועוד: כי יש דברים שהגאונים חולקים זה על זה, וזה המחבר בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו. ולמה אסמוך אני על בררתו, והיא לא נראית בעיניי, ולא אדע החולק עמו אם הוא ראוי לחלוק אם לא."
ההתנגדות ל"משנה תורה" נבעה מהחשש שיפסיקו לעסוק בלימוד הגמרא. זו טענת הראב"ד: מדוע אקבל את דעתו של הרמב"ם? אולי הרמב"ם פסק כדעה אחת במחלוקת, ולי נראית הדעה השנייה?
רבי יוסף קארו ב"כסף משנה" משיב על הטענה:
"אילו היה רוצה ]הרמב"ם[ ללכת בדרך המחברים שקדמוהו, מה יתרון היה לו להוסיף על דברי הרב יצחק אלפסי, שברוב המקומות פוסק כמותו? ולכך בא לחדש פסק הלכה בלשון צח וקצר כמו המשנה, ויכול כל חכם לב מהבאים אחריו לסמוך על בררתו של רבנו. ואם ימצא איזה חכם גדול שלא ירצה לעמוד על בררתו עד שישקול גם הוא במאזני שכלו - מי מעכב בעדו מלעיין בספרי הגמרא והמחברים?! נמצא שדרך זה של רבנו - תיקון לכל העולם זולתי לאחד בדורו באותו זמן. וגם לגדול בדורו הוא תיקון, שאם יהיה נחפז לפסוק, יסמוך על דעת רבנו. וגם כשלא יהיה נחפז, לאו מלתא זוטרתא היא לדעת סברת רבנו".
רבי יוסף קארו, המחייב ספר הלכה קצר, מסכם ופוסק, שאינו מביא את המשא ומתן ההלכתי, חיבר לאחר זמן את ה"שולחן ערוך". אותן טענות שהשמיע הראב"ד נגד הרמב"ם השמיע הרמ"א נגד רבי יוסף קארו, וכראב"ד, שחיבר השגות על "משנה תורה", חיבר הרמ"א את "המפה" - השגותיו על "שולחן ערוך".

הראב"ד עצמו, למרות השגותיו על הרמב"ם העריכו מאוד, ובהלכות כלאיים פרק ו' כותב הוא:
"חי ראשי! לולא כי מלאכה גדולה עשה באספתו דברי הגמרא והירושלמי והתוספתא, הייתי מאסף עליו אספת עם וזקניו וחכמיו כי שינה עלינו הלשונות והמליצות וסבב פני השמועות אל פנים אחרות ועניינים שונים".
למרות ההתנגדות הפך "משנה תורה" להיות ספר החוקים המוסמך ביותר במשך דורות רבים, ובמיוחד במצרים ובתימן, ואף בכמה קהילות ספרד קיבלו על עצמם שלא להורות ולא לדון כי אם על פי ספר זה בלבד. וגם לאחר שה"שולחן ערוך" נתקבל כספר החוקים, לא נעזב "משנה תורה", ולא פחתו הלומדים והמעיינים בו, ועד היום הזה הספר נמצא במרכז העיון התלמודי.

מבנה הספר "משנה תורה"
הספר מחולק ל-14 חלקים (על שמם הוא נקרא "הי"ד החזקה"), וזה סדרם:
(א) מדע, "כל המצוות שהם עיקר דת משה רבנו ע"ה, וצריך אדם לידע אותם תחילת הכול, כגון ייחוד השם ב"ה ואיסורי עבודת כוכבים".
(ב) אהבה, "כל המצוות שהם תדירות שנצטווינו בהם כדי לאהוב המקום ולזכרו תמיד, כגון קריאת שמע ותפילה ותפילין וברכת כוהנים ומילה בכלל, לפי שהוא אות בבשרנו להזכיר תמיד, בשעה שאין שם לא תפילין ולא ציצית, וכיוצא בהם".
(ג) זמנים, "כל המצוות שהן בזמנים ידועים, כגון שבת ומועדות".
(ד) נשים, "המצוות של בעילה, כגון קידושין וגירושין וייבום וחליצה".
(ה) קדושה, "מצוות של ביאות אסורות ומצוות של מאכלות אסורות, לפי שבשני עניינים האלו קידשנו המקום והבדילנו מן הגויים, בעריות ובמאכלות אסורות. ובשניהם נאמר 'ואבדיל אתכם מן העמים', 'אשר הבדלתי אתכם מן העמים'".
(ו) הפלאה, "מצוות שיתחייב בהן מי שאסר עצמו בדברים, כגון שבועות ונדרים".
(ז) זרעים, "מצוות שהם בזרע הארץ, כגון שמיטין ויובלות ומעשרות ותרומות ושאר מצוות הנכללים עמהם מעניינם".
(ח) עבודה, "מצוות שהם בבניין המקדש וקרבנות ציבור התמידין".
(ט) קרבנות, "מצוות שהם בקרבנות היחיד".
(י) טהרה, "מצוות שהם בטהרות וטומאות".
(יא) נזיקין, "מצוות שבין אדם לחברו ויש בהם היזק תחילה בממון או בגוף".
(יב) קניין, "מצוות מכירה וקניין".
(יג) משפטים, "מצוות שבין אדם לחברו בשאר דינים שאין בתחילתן היזק, כגון שומרים ובעלי חובות וטענות וכפירות".
(יד) שופטים, "מצוות שהם מסורות לסנהדרין, כגון מיתת בית דין וקבלת עדות ודין המלך ומלחמותיו".

מקור הערך: איזנברג דומוביץ, מתוך "תורה מסיני"

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
משה בן מימון
משנה תורה – מפרשים


נושאים קרובים באתר דעת
משנה תורה
רמב"ם