חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גְּאֻלָּה

הצלה, ישועה, שחרור משעבוד, חילוץ ממצב קשה או ממקום לא נעים. הגאולה היא היפוכה של הגלות. היהודים בגלות ציפו תמיד לגאולה שתבוא להם, ולשיבתם לארץ מולדתם.

מושג הגאולה קשור במושג נוסף: קִבּוּץ גָּלֻיּות
התאספותו של עם ישראל מכל הארצות שאליהן גלה ושובו לארץ ישראל. דורנו זוכה לראות את חזון קיבוץ הגלויות הולך ומתגשם לנגד עיניו.

גאולת העם והעולם מן החטא ומן הרשע ויצירת עולם טוב וצודק יותר נקשרים אף הם לרעיון הגאולה.

בספר דברים פרק ל' א-ו הבטחה לעם ישראל שה' יחזירו מן הגלות לארצו:
"וְהָיָה כִי יָבאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּויִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלהֶיךָ שָׁמָּה: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקלו כְּכל אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבתֶיךָ: וּמָל ה' אֱלהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:".

בספר שמות פרק ו' ו-ח מצווה ה' את משה לבשר לבני ישראל על הגאולה:
"לָכֵן אֱמר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרועַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם הַמּוצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלות מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב וְנָתַתִּי אתָהּ לָכֶם מורָשָׁה אֲנִי ה' ".

הנביא יחזקאל בפרק כ' ל-ג-לד מדבר על קיבוץ עם ישראל מארצות הגלות:
"חַי אָנִי נְאֻם אֲדנָי ה' אִם לא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרועַ נְטויָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֱמְלוךְ עֲלֵיכֶם: וְהוצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצות אֲשֶׁר נְפוצותֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרועַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה:".

גם בפרק ל"ו מדבר הנביא יחזקאל על הגאולה העתידה:
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּויִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצות וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהורִים וּטְהַרְתֶּם מִכּל טֻמְאותֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים:".

הנביא ישעיה מתאר בפרק מ"ד, כג את שמחת העולם בגאולת ישראל:
"רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה' הָרִיעוּ תַּחְתִּיּות אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּו
כִּי גָאַל ה' יַעֲקב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר:".

הנביא ישעיה כנביאים אחרים מתאר כיצד ה' שב עם עמו מן הגלות בעת הגאולה:
"לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיּום הַהוּא כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּר מַשְׁמִיעַ שָׁלום מְבַשֵּר טוב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אמֵר לְצִיּון מָלַךְ אֱלהָיִךְ: קול צפַיִךְ נָשְׂאוּ קול יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּון: פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבות יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּו גָּאַל יְרוּשָׁלִָם: חָשַׂף ה' אֶת זְרועַ קָדְשׁו לְעֵינֵי כָּל הַגּויִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ: סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוכָהּ הִבָּרוּ נשְׂאֵי כְּלֵי ה': כִּי לא בְחִפָּזון תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לא תֵלֵכוּן כִּי הלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל:". (פרק נ"ב ו-יב)

משמעות המושג גאולה במקרא היא גם ‏פדיון, קבלת רכוש בחזרה תמורת תשלום ערכו.
"וְהָאָרֶץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: וּבְכל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתו וּבָא גאֲלו הַקָּרב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו: וְאִישׁ כִּי לא יִהְיֶה לּו גּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדו וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתו: וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרו וְהֵשִׁיב אֶת הָעדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לו וְשָׁב לַאֲחֻזָּתו: וְאִם לא מָצְאָה יָדו דֵּי הָשִׁיב לו וְהָיָה מִמְכָּרו בְּיַד הַקּנֶה אתו עַד שְׁנַת הַיּובֵל וְיָצָא בַּיּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתו:" (ויקרא, כ"ה, כג-כח).

הברכה שלאחר קריאת שמע נקראת ברכת הגאולה. היא מדברת על גאולת מצרים והיא חותמת בלשון עבר: ברוך אתה ה' גאל ישראל.
"צוּר יִשְׂרָאֵל, קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל.
גּאֲלֵנוּ ה' צְבָאות שְׁמו קְדושׁ יִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', גָּאַל יִשְׂרָאֵל."

צריך להסמיך גאולה לתפילה

הברכה השמינית בתפילת העמידה היא ברכת הגאולה. היא מדברת על גאולת העתיד ועל כן חותמת בלשון הווה: ברוך אתה ה' גואל ישראל.
"רְאֵה בְעָנְיֵנוּ, וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גּואֵל חָזָק אָתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּואֵל יִשְׂרָאֵל".

גם בהגדה של פסח מופיעה ברכת גאולה שאנו מברכים בליל הסדר:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבותֵינוּ מִמְּצָרִים. וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכל בּו מַצָּה וּמָרור. כֵּן ה' אֱלהֵינוּ וֶאֱלהֵי אֲבותֵינוּ יַגִיעֵנוּ לְמועֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלום שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ. וְשָׂשִׂים בַּעֲבודָתֶךָ. וְנאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצון. וְנודֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל:".

משנה מסכת פסחים פרק י משנה ה
רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מצה על שום שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים (שמות י"ג) לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה:

איכה רבה (וילנא) פרשה ג
"זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל" - ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן אמר משל למה"ד (למה הדבר דומה) למלך שנשא מטרונה וכתב לה כתובה מרובה ואמר לה כך וכך חופות אני עושה ליך, כך וכך ארגוונות טובות אני נותן ליך, הניחה המלך והלך לו למדינת הים ואיחר לשם, נכנסו שכנותיה אצלה והיו מקניטות אותה ואומרות לה הניחך המלך והלך לו למדינת הים ושוב אינו חוזר עליך והיתה בוכה ומתאנחת, וכיון שנכנסה לתוך ביתה פותחת ומוציאה כתובתה וקוראת ורואה בכתובתה כך וכך חופות אני עושה כך וכך ארגוונות טובות אני נותן ליך, מיד היתה מתנחמת, לימים בא המלך אמר לה בתי אני תמה איך המתנת לי כל אותן השנים, אמרה לו אדוני המלך אלמלא כתובה מרובה שכתבת ונתת לי כבר אבדוני שכנותי, כך עובדי כוכבים מונין את ישראל ואומרין להם אלהיכם הסתיר פניו מכם וסילק שכינתו מכם, עוד אינו חוזר עליכם, והן בוכין ומתאנחין, וכיון שנכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין בתורה ומוצאין שכתוב ופניתי אליכם והפריתי אתכם ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם (ויקרא כ"ו) והן מתנחמין, למחר כשיבא קץ הגאולה אומר להם הקב"ה לישראל בני אני תמה מכם היאך המתנתם לי כל אותן השנים והן אומרים לפניו רבש"ע אילולי תורתך שנתת לנו כבר אבדנו האומות, לכך נאמר זאת אשיב אל לבי, ואין זאת אלא תורה שנא' (דברים ד') וזאת התורה, וכן דוד אמר לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי (תהילים קי"ט), על כן אוחיל לו ומיחדים שמו שתי פעמים ביום ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו').



מקור הערך: ד"ר יהושע מנחם רוזנברג

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גלות


נושאים קרובים באתר דעת
גאולה