לדף ראשי



בעל שם - כנוי לבעלי הקבלה המעשית שנהגו להשתמש בקמיעות, בצרופי שמות ואזכרות לצורך סגולות ותרופות. "בעל שם" היה טפוס מצוי של רופא עממי הפועל באמצעות לחישות וקמיעות לפקוד עקרות, לרפא חולים וכדומה. לרוב היו משתמשים בו לרפא מחלות רוח: שיגעון ומרה שחורה, לגרש "רוחות", "לצים" ו"דיבוקים".
איבה ותחרות היו בין בעל השם ובין הרופאים. הרופא היה רודף לרוב את "בעל הנסים" המתחרה בו.

באחד מספרי הסגולות של בעלי השם נמצאה תפילה ל"בעל השם":

"הצילני משנאה ותחרות, ולא אקנא באחרים, ולא תהיה קנאת אחרים עלי, אלא השכן ביני ובין רופאים אחרים אהבה ואחוה שלום ורעות, ולא אבוש ולא אכלם בפניהם, אלא אהיה מכובד בעיניהם. ומאויבי תחכמני וירום ראשי על אויבי סביבותי, מחכמתי ודעתי שפתי ברור ימללו, עד שאהיה לאות ופלא בעיניהם, ולא יהיה פוצה פה ומצפצף רע עלי ולא על מעשי. אנא אל אלהי הרוחות לכל בשר, אחת שאלתי מאתך שתחזק כוחי וזכרוני. וכשאלך לבקר חולה הזכירני מיד הרפואות הראויות לו אם למדתי, ואם לאו מתחנן אני לפניך אדון כל הסבות שתסבב סבות וגלגולים... או איזה ויכוח בין הרופאים, עד שאזכה לידע רפואתו" ("תולדות אדם" מחלקת "סגולות ורפואות").

כאשר החלה הקבלה המעשית להתפשט, רבו בעלי הדמיון שהתהללו לחולל נפלאות ולעשות פלאים. ספרים וחיבורים למאות, אשר צמחו על אדמת הקהילה המעשית הזאת, מתארים רוחות וגלגולים, נשמות קדושות וטמאות, מלאכי חבלה וסטרא אחרא, חלומות מבהילים וחזיונות מוזרים המלהיבים את הלב. הראשון הנודע לנו שהשתמש בכינוי הזה, הוא הפייטן בנימין בן זרח, בדורו של רש"י, שהיה משתמש באזכרות ובצרופי שמות שונים בפיוטיו ("עמודי העבודה" ללאנדסהוט עמוד 52 בערכו).

מדברי המקובל הנודע ר' אברהם אבולעפיא באגרתו "שבע נתיבות התורה" נראה שרבו גם בימיו (במחצית השניה של המאה ה- 13) בעלי קבלה שהיו -

"קוראים עצמם בקצת ארצות ידועות בשם מפורסם בדרכי הקבלה "בעלי שמות", ואומרים שעושים פליאות עם השמות בהשבעות כשיזכירום בפיהם, ושפורחים באויר על קנים וימיתו שונאיהם בכח דבריהם, ויכבו אש וישתיקו הים מזעפו בשם, וכיוצא באלו הזיות ודמיונות אין חקר" (ע. גינציג, רבי אברהם אבולעפיא עמוד 13-12).

אלה הם המקובלים הנודעים לנו עד היום שהיו נקראים בעלי שם:
א) בנימין בן זרח, פייטן, בשנת 1060 (צונץ, צור געשיכטע 376);
ב) אלחנן, רב בווינא ואבי זקנו של הרב ר' יקותיאל וואלף אבד"ק מונסדארף (מחבר ספר "עמק המלך" על הרמב"ם). חי במאה השבע עשרה (דעמביטצער, "כלילת יופי" ע"ח ע"ב ו"שם הגדולים" החדש בערך "עמק המלך");
ג) אליהו מחעלם, בשנת 1500;
ד) אליהו אשכנזי בר' משה לואנץ (1636-1550);
ה) חיים שמואל פאלק (1782-1708);
ו) גדליה מוואדמס, תלמודי מצויין, מת בשנת 1662 או 1664 (קויפמאן, "חיים יאיר בכרך" עמוד 20 בהערה);
ז) ישראל בר' אליעזר בעש"ט;
ח) יואל בר' יצחק אייזיק הלפרין מאוסטרהא (הראשון);
ט) יואל בר' מורי היילפרין מזאמושטץ (השני);
י) זעליג מלובלין, בראשית המאה הי"ח (כהנא, "ר' ישראל בעל שם" עמוד 63 הערה 4);
יא) וואלף (כהנא, שם);
י"ב) זעקיל ליב ווארמסער, נקרא בעל שם ממיכעלשטאדט (1768-1847).

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן