לדף ראשי



יחד עם האנייה "פאריטה" (ראה ערך), נרכשה גם האנייה "נעמי-יוליה", בעלת נפח של 4,000 טונות, שעגנה בנמל סולינה שברומניה. "נעמי-יוליה" היתה מיועדת לקבוצה של 1,200 בית"רים שיצאה בתחילת אוגוסט 1939 מפולין בדרכה לרומניה. בהגיע הרכבת לעיירה שניאטין שבגבול פולין-רומניה, נותקו לפתע מספר קרונות, וקבוצת הבית"רים נשארה בפולין. כיוון שבמשך תקופה ארוכה לא היו כל הפרעות במעבר מעפילים מפולין לרומניה בא הדבר בהפתעה רבה. כאמור, עודדו השלטונות הפולניים את ההגירה של יהודים מארצם וגם השלטונות הרומניים נהגו בליברליות רבה כלפי היהודים שביקשו לעבור בארצם בדרכם לאחת האניות שאמורה היתה להסיעם לארץ-ישראל. אלא שהלחץ של ממשלת בריטניה על הממשלה הרומנית החל לתת את אותותיו.

הבית"רים הורדו מן הרכבת ושוכנו במחנה זמני שהוקם עבורם בשדה הפתוח. הידיעה הועברה לוורשה ומשם לארצות אירופה השונות, וראשי המפלגה הרביזיוניסטית החלו במסע של לחצים דיפלומטיים וציבוריים על ממשלת בריטניה ועל ממשלת רומניה לאפשר לשיירה להמשיך בדרכה לנמל סולינה. אולם ללא הועיל - השלטונות הרומניים עמדו בסירובם להרשות את כניסת הבית"רים והעברתם לנמל. שלושה שבועות נשארו הבית"רים בשניאטין (הם הועברו בינתיים ממחנה האוהלים למוסדות ציבוריים וחלקם שוכן בבתים פרטיים). במשך תקופה זו הצליחו כ-200 בית"רים להבריח את הגבול ולהגיע אל האנייה. כאשר התברר שאפסו הסיכויים להעביר את השיירה, הוחלט להחזירה לוורשה.

בראש קבוצת הבית"רים, עמד מנחם בגין, נציב בית"ר בפולין ולימים מפקד האצ"ל.

בעוד מתרחשת הדרמה בעיירה שניאטין, המתינו באניות בדנובה, מחוץ למים הטריטוריאליים של רומניה, שתי קבוצות של עולים שהגיעו מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה. ראשי המשרד לעלייה של הרביזיוניסטים בבוקרשט החליטו להעלות על "נעמי-יוליה" את שתי קבוצות העולים האלה במקומה של קבוצת הבית"רים הפולנית שלא הורשתה לעבור את הגבול.

ב-1 בספטמבר 1939, היום שבו פרצה מלחמת-העולם השנייה, הפליגה האנייה "נעמי-יוליה" כשעל סיפונה 1,130 עולים מארצות אירופה המזרחית והתיכונה. בין הנוסעים היו 300 בית"רים שהיוו את הקבוצה המאורגנת והממושמעת באנייה. מלווה השיירה היה דוד אייזנברג, מבוגרי בית-הספר הימי של בית"ר בצ'וויטבקיה.

התחנה הראשונה היתה בנמל היווני חיאס, שם חיכתה להם ספינת מפרש קטנה, שהיתה אמורה להילוות לשיירה ולשמש להעברת העולים מן האנייה הגדולה (שתעגון מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל) אל חופי הארץ. אלא שבבדיקה שנערכה, נמצאה ספינת המפרש בלתי כשירה לתפקידה והוחלט להמשיך בהפלגה בלעדיה.

יומיים לפני הגיעם לחופי הארץ, הכריז רב-החובל כי אין בדעתו להמשיך אלא אם כן יקבל סכום כסף נוסף עבור הסיכונים הרבים הכרוכים בנסיעה. מפקדי האנייה אספו כסף בין הנוסעים, אולם כאשר למחרת חזר הסיפור על עצמו, הושמו רב-החובל וצוותו במעצר ומפקדת השיירה קיבלה על עצמה את ניהול האנייה.
בעברם ליד בירות, התקרבה אליהם ספינת מלחמה בריטית שפקדה עליהם לנסוע לנמל חיפה. הבריטים פקדו על האנייה לעגון במרחק של 3 קילומטרים מן החוף ועל הסיפון עלו חיילים בריטים מזוינים. הכוונה היתה לגרש את האנייה מחופי הארץ.
על אשר התרחש על האנייה לאחר מכן, מתאר לזר: (ח. לזר, אף על פי, עמוד 285)

כאשר נודעה לעולים מזימת המשטרה להחזירם לים הפתוח, נסערו הרוחות והמתיחות הלכה וגברה. העולים התקהלו על הסיפון והחלו לנוע לעבר הבריטים. השוטרים התיזו עליהם סילוני מים, אולם האנשים לא נסוגו. העולים זרקו לים את שארית מזונם, שפכו את מי השתייה ופירקו בחמת זעם את המתקנים הפנימיים באנייה והפילו אותם הימה. רבים מן הבחורים קפצו לים והחלו לשחות לעבר החוף, אולם יריות באוויר אילצום לחזור לאנייה. כאשר לא היה להם מה לזרוק עוד לים, החלו לשיר את התקווה.
אחרי מאמצים רבים נאותה הממשלה לא לגרש את העולים. תחילה הורדו הנשים והילדים וכעבור מספר ימים הורדו גם הגברים. הם הועברו למחנה המעצר בסרפנד וכעבור חודש ימים שוחררו.

הערת קורא:
יוסי שלו (שטנגל)
סלולרי – 050-3068985
דוא"ל: joseph.gila.shalev@gmail.com

אבי ברוך (בלה) שטנגל הגיע מזלטה מורבצה בסלובקיה ועלה ארצה על האוניה "נעמי יוליה".
יש בידי שני יומני מסע (כתובים בהונגרית/צ'כית) ותמונה של סיפון האוניה בעת הפלגתה. אין לי מושג כיצד הגיע אל האוניה.
אשמח אם מישהו/י יוכל לתרגם את יומני המסע.




הערות לערך:
שם המעיר: זהבית רכניצר
הערה: ידוע לנו שרב החובל של אניית המעפילים "נעמי יוליה" הסריט את ההפלגה ומה שהיה בתוך האניה.
חמי גם הגיע באותה אניה ואנו מחפשים נואשות את הסרט. בבקשה מי שיכול לעזור לי להשיג את הסרט יעשה דבר גדול.
בבקשה רבה.
rr70@walla.co.il
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: אלי שיחור, shichoreli@gmail.com
הערה: שלום,
אני מחפש את פרטי המעפילים שהיו על האוניה
1. מר יהודה וידור מבודפסט
2. משפחת וייס מצ'כוסלובקיה
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר:
הערה: קראתי בהתרגשות גדולה את הכתבה על האנייה "נעמי יוליה". אבי ז"ל נהג לספר לנו על נעמי יוליה שהביאה אותו לארץ. הוא סיפר שעלה על האנייה בחופי בולגריה, לאחר שעזב את משפחתו בבודפשט והצטרף לתנועת נוער ציונית שעלתה לישראל. האם נמצא הסרט שרב החובל צילם בזמן מסע האנייה? אשמח לקבל כל פירור של ידיעה. שם אבי היה Kis Laslo
קיש לסלו ( לצי)

שם המעיר: יאיר אנגל
הערה: אבי פאול (מרדכי) אנגל היה על האניה נעמי יוליה
הוא יצא מצכוסלובקיה מהעיר פארקאן (היום שטורובו)
ככל הידוע לי היו על האניה אנשים יוצאי תנועת הנוער מכבי הצעיר וחלק מטעוניהם היו כי נרשמו למכבייה.
מבקש מידע או תיעוד על האניה והעולים.



מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: אפי כרמל (בלומנפלד)
הערה: הורי, רחל (רוז'י) ויהודה (לאו) בלומנפלד, באו לארץ באוניה נעמי יוליה. אמי סיפרה שהנשים והילדים הורדו לחוף בת-גלים בחיפה בערב יום הכפורים ת"ש22.9.1939 גם דודתי ודודי באו באותה אוניה. אסתר וזולי רוזנצוויג.
אשמח לקבל כל מידע על ההעפלה הזו. האם יש רשימת מעפילים ?
המקור: מידע אישי

שם המעיר: חיה ארז - משלוח חוזר כולל שם השולח...
הערה: השלמת סיפור הבית"רים על ה"נעמי יוליה"
אבי, פינצ'וק אהרן, עמד בראש קבוצת הבית"רים מפולין. הבית"רים הגיעו לגבול לאחר מצעד גדול בוורשה, שהדיו הגיעו לבריטניה ועוררו את הדרישה לא לאפשר להם לחצות את הגבול. אלא שלסיפור חסר כאן רובד שלם שאותו סיפר לנו אבי. המחסום העיקרי לעליית הבית"רים לאניה לא היו השלטונות הרומנים אלא אברהם סטבסקי. סטבסקי שהשקיע כסף רב בהכנת האניה ובהכנתה של אניה נוספת, אשר לא הפליגה בסופו של דבר, העדיף להעלות על האניה רביזיוניסטים שיכולים לממן את הנסיעה. בגין ז"ל, ראש בית"ר בפולין, ניסה להעביר את רוע הגזרה ולשכנע את סטבסקי לאפשר לבית"רים לגנוב את הגבול. אבי, כראש קבוצת הבית"רים מפולין, נכח בישיבה של בגין עם סטבסקי, שהתקיימה בתחנת הרכבת. בסופו של דבר הסכים סטבסקי לאפשר ל 70 בית"רים בלבד, וביניהם אבי, לגנוב את הגבול. בנמל חיכה לאבי ערי ז'בוטינסקי, הוא העלה אותו לאניה וערך לו היכרות עם רב החובל ההונגרי. האניה לפי מיטב ידיעתי עגנה בחוף בן שמן. העולים עוכבו במחנה על הכרמל רק לימים ספורים ושוחררו בעקבות הלחץ המסיבי שהופעל ביישוב. שאר הבית"רים עלו על רכבת בחזרה לפולין, במטרה למצוא דרך חליפית להגיע לארץ. הרכבת הופצצה ע"י הגרמנים ביום הראשון למלחמה ורובם ככולם נספו למיטב ידיעתו של אבי. אגב, יש בידי תמונה אחת שצולמה על האניה.

מקור ההערה: ידע אישי - סיפורי אבא

שם המעיר: יהודה כהן
הערה: הורי יעקב כהן ואלישבע קרפל זכרונם לברכה הגיעו לארץ עם "נעמי יוליה" ויש בידי מספר תמונות מההפלגה.ידוע לי שאמי ואחותה (ארנקה)ירדו מהאניה בחיפה בערב יום הכפורים(אבי נלקח לסארפנד).אין לי שום מושג איך הם הגיעו להפלגה.הורי שהכירו רק על האניה הגיעו ממקומות שונים.אמי מאוסטריה.אבי מסלובקיה.יש לי תמונה שנראית כמו מהפלגה על הדנובה(של אמי ואחותה).אשמח על קבלת כל אינפורמציה נוספת.כמו כן פרטים על המעירים לצורך יצירת קשר איתם.
מקור ההערה: דודתי

שם המעיר: שרה מגידור
הערה: אבי צבי יעקובובסקי ז"ל היה מקבוצת הבית"רים שעלתה על הנעמי יוליה. הוא סיפר לנו שכאשר השיירה עוכבה בשניאטין הוא שימש כעוזרו האישי של מנחם בגין וכנראה משום כך זכה להיות בין המעטים שעלו על האניה.

אשמח לקבל את הסרט על האניה וכמובן את התמונה שצולמה בה.
מקור ההערה: ידע אישי - סיפורי אבא

שם המעיר: הקישור לסרט
הערה: http://www.youtube.com/watch?NR=1&v=jhR8joz3EEs

לעיון נוסף:


שם המעיר: יהודה
הערה: ברשותי סרט המכיל קטעים שצולמו על האניה
050-7710130
מקור ההערה: סרט גרמני
לעיון נוסף:


שם המעיר:
הערה: בני משפחתי עלו באניה.הגיעו בערב יום כיפור לנמל חיפה. סבי ואחיו ושאר הגברים נלקחו למעצר בן חודש ימים בסרפנד. הסרט נקרא DUNAI EXODUS מצוי ביד ושם פריט- 4012366 ניתן לצפות בו שם.

שם המעיר: רותי גנזל לבית זיינבל
הערה: בארכיון של מכון ז'בוטינסקי מצוי סרט של הקפיטן. מחפשת מידע נוסף על אנית המעפילים "נעמי יוליה" וגם על אבי ז"ל זאב וילהם זיינבל (זיינויל) מהעיר קזמרוק שהיה על האניה.
כתובת דוא"ל ganzel.ruty@gmail.com


שם המעיר: נאוה סלמון
הערה: המעפילים שהגיעו עם האניה נעמי יוליה לארץ בספטמבר 1939 נסעו על אונית טיולים בשם המלכה אליזבת לאורך הדנובה עד הים השחור.
אבי ז"ל ומשפחתו הגיעו עם האניה .
בזמנו שודר הסרט בטלוזיה ההונגרית "דונה" ובעקבות קשר עם המערכת קבלתי את הטלפון של במאי הסרט שמו פיטר פורגץ.
יש העתק של הסרט במוזיאון למורשת דוברי ההונגרת בצפת כמו כן יש העתק יומן שדודי דוד אשכנזיז"ל כתב.
מקור ההערה: navasal@walla.co.il

שם המעיר: אריה בר-חן
הערה: אבי תאודור קנפלר היה על האוניה והגיע עמה לארץ. אבי נולד, גדל והתחנך בוינה אוסטריה אולם המוצא של מפשחתו היה מברטיסלביה, סלובקיה.לאחר "האנשלוס" גורש מאוסטריה לעבר הגבול הסלובקי שם התגוררו כפליטים היהודים שגורשו.משפחת אבי עברה לנורבגיה ונספתה באושוויץ. אבי עם קבוצת ביתרים החליטו לעלות ארצנ והם הגיעו על האוניה "נעמי יוליה" ארצה.אשמח לקבל כל פרט על האוניה.
ariebar@yahoo.com
מקור ההערה: סיפורו של אבי תאודור קנפלר ז"ל.

שם המעיר: רחל ניסן (רוזנברג)
הערה: הגעתי ארצה באניה נעמי יוליה בהיותי בת שנתיים וחצי יחד עם הורי ואחי בן השמונה. הגענו בספינה ששטה על הדנובה מברטיסלבה ועד קונסטנצה. שם עלינו על הנעמי יוליה בידי תעודת שחרור של אבי מסרפנד לאחר שנכלא שם עם שאר הגברים שבאניה. אמי ואנו הילדים שהינו בעתלית.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: יומן שכתב אבי , דוד אשכנזי ז"ל
הערה: המתאר את המסע על הדנובה ובהמשך את ההפלגה לחופי הארץ באניה נעמי יוליה.

העליתי את הקובץ לאתר שמירת קבצים.

http://www.upfile.co.il/file/62329672.html

דני אשכנזי
dan@ga-advocates.com
לעיון נוסף: huni gkhv


שם המעיר: רבקה שחור
הערה: סבי, עמרם הלפרט ז"ל, עלה באוניה זו לארץ
ידוע לי שעזב את ביתו בצכוסלובקיה בהרי הקרפטים ועלה באניה זו והיה עצור בצריפין.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: תמי פפר
הערה: אבי ואחותו זכרונם לברכה עלו באניה זאת לארץ.אשמח לדעת היכן אפשר למצוא רשימת עולים באוניה ומידע נוסף על גורלם

שם המעיר: יהושע מנחם רוזנברג
הערה: ר' חיים לייב, אבי יוסף אשר רוזנברג, עלה גם הוא לארץ ישראל באוניה נועמי-יוליה (Naomijullia). בערב יום הכיפורים הטילה האוניה עוגן בנמל חיפה. כדי שחלילה לא יחללו את היום הקדוש ליהודים, השאירו השלטונות את כל הגברים הרעבים והצמאים, המותשים מעמל הדרך, על האוניה ולא נתנום לרדת לחוף. רק הנשים והטף הורשו לרדת והובלו ל'עתלית'. במוצאי הצום סגרו עושי דברו של השר ארנסט בווין שר"י את כל הגברים, אשר אין אשרת הגירה בידם, במחנה המעצר סרפנד, היא צריפין.
למחרת הצום הציץ פקיד הוד מלכותו בסֶרטִיפִיקָט שהחזיק ר' חיים לייב והפטיר: 'מה עניין אריה (לייב) אצל חיים? בא אדם לארץ אבותיו מוטב שיהיה שמו עברי. וַיֹּֽאמֶר־לוֹ הפקיד שִׁמְךָ לייב, לֹֽא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד חיים לייב כִּי אִם־יהודה אריה יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יְהוּדָה אַרְיֵה.מורגל היה ר' חיים לייב בחילופי שמות. הוריו באו בברית הנישואין בוועד הקהילה ולא הלכו לקבל ברכת מועצת העיר. כיוון שהנישואין לא היו רשומים בפנקסי העיריה לא זכה חיים לייב לשאת את שם משפחת אביו יוסף אשר רוטבאום וקיבל את שם משפחת הורי אמו הלן רוזנברג. הרהר ר' חיים בליבו: בימים בהם אֶרֶץ נִתְּנָה בְֽיַד־רָשָׁע, שמא מוטב שלא יקראוני הבריות חיים. אמר ר' חיים לייב: 'טוב שם אחד של ארץ ישראל מעשרה שמות של חוצה לארץ'. קרא עליו ר' חיים את הפסוק גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה וקיבל עליו את הדין. מכאן ואילך עלה לתורה כיהודה אריה בן יוסף אשר.
לא חלפו ימים רבים וַיִּגְוַע יהודה אריה וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו ויקבר בירושלים בחלקת הפרושים אשר בהר הזיתים.
הוריי יוסף אשר ופאולה רוזנברג שגרו בפרסבורג עלו על ספינת הנהר בסלובקיה

מקור ההערה: ידע אישי .

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן