חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מסכת עדיות

מסכת בסדר נזיקין במשניות. אין עליה גמרא.

מסכת עדיות נשנית ביום שהושיבו את ראב"ע בראש, סילקו שומר פתח בית המדרש ונכנסו כל החכמים, כל אחד העיד מה ששמע מרבותיו, ולא הייתה הלכה שהייתה תלויה בספק שלא פירשוה.

מסכת עדיות - מסכת במשניות סדר נזיקין. אין עליה גמרא. היא מסודרת אחר שבועות אע"פ שהיא מן המשניות הקדומות בזמן.

רמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים כתב:
"וסדר עדיות אחר מסכת שבועות, בשביל שמסכת שבועות יש צורך אליה תמיד, ועדיות הם הצעת הדברים שהעידו בם לפני השופטים בעתים ידועים וקבלו אותו מהם".
מסכת עדיות נשנית ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בראש, וסילקו שומר פתח בית המדרש. נכנסו כל החכמים, כל אחד העיד מה ששמע מרבותיו, ולא הייתה הלכה שהייתה תלויה בספק שלא פירשוה (ברכות כ"ח.). מתוך שרבו התלמידים רב החדוד והפלפול (רש"י). בתלמוד נקראת עדיות בשם "בחירתא", ואמרו הלכה כר"י הואיל ותנן בבחירתא כוותיה (ברכות כ"ז.), וכן הלכה כר"מ (קדושין נ"ד:). פירש"י מסכת עדיות קרי 'בחירתא' - שכל דבריהם העידו כפי הגדולים והלכה כמותן.

בסדר תנאים ואמוראים (פ"ד הוצאת גראסבערג) כל עדות שהעידו בבחירתא דבר ברור הוא. הערוך (ערך 'בחר') אומר כי 'בחירתא' היא מסכת עדיות, שהלכותיה מובחרות ומקובצות מכל המשנה.
המעריך מביא דעה שאינו מלשון עדות אלא מלשון "עידית" שהוא המובחר שבכל מיני הקרקעות, והיינו דקרי לה בחירתא.
יתכן שהשם "עדיות" סובל שני משמעויות, לשון עדות ולשון עידית, לפי שבמסכת הזאת נכללו הלכות מובחרות, והלכות ברורות שהעידו מפי הגדולים.
לדעת רש"י כל עדות הלכתא היא בכל מקום (חולין י"ח:).

תוכן המסכת
במסכת עדיות שמונה פרקים:
פרק א:
שדברי בית שמאי ובית הלל נדחו מדברי חכמים, ועדות הגרדיים שאדם חייב לומר בלשון רבו, ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה, ודברי היחיד בין המרובין. ובדרך אגב תנא עוד מחלוקות אחדות. ואלו הדברים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

פרק ב: ארבעה דברים שהעיד ר"ח סגן הכהנים, שלושה דברים שאמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה, שלושה דברים שאמרו לפניו ולא אמר בהם לא איסור ולא היתר, ופרשן ר' יהושע בן מתיא. עוד שלושה דברים שאמר ר' ישמעאל ולא הודה לו רבי עקיבא, ושלושה דברים שאמרו לפני רבי עקיבא, ועוד שלושה דברים שאמר רבי עקיבא ושעל שניים הודו לו ועל אחד לא הודו לו. חמישה דברים שהאב זוכה לבנו ועוד חמישה דברים של שנים עשר חודש.

פרק ג: מחלוקת בענייני טהרה וטומאה ועוד עניינים, ארבע ספקות שר"י מטמא וחכמים מטהרין, שלושה שר' צדוק מטמא וחכמים מטהרין, ארבעה דברים שרבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין, שלושה דברים שר"ג מחמיר כדברי בית שמאי, ואף הוא אמר שלושה דברים להקל, שלושה דברים שראב"ע מתיר וחכמים אוסרין.

פרק ד: הרבה הלכות שהן מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.

פרק ה: ר"י אומר שישה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, הששה דברים מקולי בית הלל ומחומרי בית שמאי, ר' ישמעאל אומר ג' דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, ר"א אומר ב' דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. עקביה בן מהללאל העיד ד' דברים, אמרו לו עקביה! חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב ב"ד לישראל, אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו. בשעת מיתתו אמר לבנו "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". נידו לאלעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידיים וכשמת שלחו ב"ד והניחו אבן על ארונו.

פרק ו: ר"י בן בבא העיד ה' דברים, הלכות אחדות בענייני טהרה וטומאה שהעיד ר' יהושע לר' נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי ור' אליעזר.

פרק ז: דינים שונים שהעידו ר' יהושע ור' צדוק, ור' יקים איש הדר, ור' פפייס, מנחם בן סגנאי, ור' נחוניא בן גודגדא.

פרק ח: הרבה הלכות שונות שהעידו ר' יהושע בן בתירא ור"ש בן בתירא, ר' יהודה בן בבא, ר"י הכהן, ר' יוסי הכהן, ור' זכריה בן הקצב, ר' יוסי בן יועזר איש צרידה, רבי עקיבא, ר' יהושע ור' אלעזר. הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר וכו' אלא לעשות שלום בעולם.

גמרא
הרב חיד"א בשם הגדולים (אות ש) כתב: ראיתי בכ"י שחבר ר"ש סירילייו גמרא על מסכת עדיות שקיבץ מדברי התלמוד דשייכי לה והוסיף נפך בלשון תלמוד, וביאר עליה פירוש רחב, ובאה לידי גמרא זו. רבי שלמה עדני במלאכת שלמה (כ"י) מביא מגמרא זו ופירשוה, ובעל שדה יהושע מזכירו בזרעים. החבור הזה נמצא בכ"י באוצר הספרים של המנוח הברון דוד גינצבורג בפטרבורג, ולוח המפתחות ממאמרי הגמרא הנ"ל אשר אצר ואסף המחבר מכל הש"ס בבלי וירושלמי ומדרשים מונח באוצר הספרים בבריטיש מוזיאון בלונדון, יחד עם פירוש ירושלמי על סדר זרעים השקלים מהמחבר הנ"ל (עי' כרם חמד ה"ה 170, ח"ו 50).

מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן