 לדף
ראשי
ישראל מקוזניץ (המגיד מקוזניץ)
מגדולי רבני החסידות - נפטר 1814 בן למשפחת עניים. נולד לאביו ר' שבתי כורך ספרים בימי זקנותו בשנת ת"ק. היה מצעירי התלמידים של המגיד ממזריטש ותלמידם של רבי שמלקה מניקלשפורג, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. על גדלותו בתורה העידו גדולי-דורו. רבי חיים מוולוז'ין סיפר לרבה של בריסק, שבעת שהותו בקוזניץ עסק בתורה עם רבי ישראל יום תמים, ומצאו בקי בבבלי כולו בע"פ ממש עם לשון התוספות, מלבד בקיאותו בירושלמי, ראשונים ואחרונים, כאחד הגאונים. מתשובותיו לבעל "הפלאה" נדפסו בספר "כתר כהונה" ו"גבעת פנחס". ידוע כאיש ההתלהבות החסידית ומפורסם כבעל מופת. רוב ימיו היה חולני ורפה-אונים, בכל זאת היה מתגבר כארי בעבודת ה', וקרוב לחמישים שנה הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים, שימש כמגיד-מישרים בקוזניץ, ודרשותיו הלהיבו לבבות שומעיהן. עמד ביחסי רעות וידידות קרובים עם החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל מרימנוב. בכתבי רבי ישראל ניכרת השפעת הכתבים של המהר"ל מפראג, ואף חיבר ספר מיוחד על כתבי מהר"ל "גבורת ישראל". מלבד זה חיבר רבי ישראל שורה של ספרים, מהם שנדפסו במהדורות רבות כגון: "עבודת ישראל" על התורה, פרקי אבות ובסופו חידושים על גפ"ת, "אור ישראל" על התיקונים, "נזר ישראל" על הזוהר, "תהילות ישראל" על תהילים, "שארית ישראל" ועוד. נפטר ביום י"ד תשרי תקע"ה (1814). את מקומו כמ"מ בקוזניץ מילא בנו רבי משה אליקים בריעה. הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
