חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גזרה שווה

גזרה שווה היא לימוד דין בעניין אחד מעניין אחר, על פי שתי מלים דומות הכתובות בשני העניינים.

גזרה שווה – לימוד דין בדרך של השוואה בין שתי מלים דומות (תורת כוהנים פ"א ד').
גזרה שווה היא הלכה למשה מסיני ותלוים בה הרבה גופי תורה. אין אדם דן גזירה שווה מעצמו אלא א"כ קבלה מרבותיו (פסחים ס"ו, נדה י"ט.).

סוגים בגזרה שווה:
א) לבאר סתום מן המפורש. למשל: "כי תקנה עבד עברי" - אין אנו יודעים אם המשמעות "עבד שהוא עברי" או "עבדו של עברי", ואפילו עבד כנעני העובד אצל עברי. ת"ל במקום אחר "כי ימכר לך אחיך העברי" עברי עברי לגזירה שווה, מה להלן בבן ישראל הכתוב מדבר, אף כאן בבן ישראל (מכילתא ורש"י פרשת כמשפטים).

ב) לבאר פרטי הדין מפסוק אחד לחברו. האם פסח דוחה את השבת? בא הלל הזקן ודן גזירה שווה: נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד. מה להלן דוחה שבת, אף כאן דוחה שבת (פסחים ס"ו.).

ג) לפעמים לומדים גזירה שווה משתי מלים דומות במשמעותן. ר' שמעון למד בגזירה שווה שחיטה מטביחה. אך ר"מ לא רצה לדון הגזירה שווה הזאת (חולין פ"ה. יבמות י"ג:).

ד) לפעמים הייתה הגזירה שווה ידועה, אבל נחלקו החכמים מאיזה תיבה נלמדה. לדוגמה: אונס ומפתה משלמים קנס חמישים שקלים. ר' עקיבא למד זאת מהתיבה "לא אורסה", ור"י הגלילי למד מתיבת בתולה (כתובות ל"ת.).

ה) גזירה שווה יכולה להוציא פסוך מפשטו, ולפרש אותו באופן רחוק. בדין יבום נאמר:"יקום על שם אחיו המת". ולומדים בגזירה שווה – יקום לנחלה. אתה אומר לנחלה, או אינו אלא כפשוטו, לשם ממש, שיקרא בשם אחיו: ראובן או יוסף? נאמר כאן "יקום על שם אחיו", ונאמר להלן "על שם אחיהם יקראו בנחלתם". מה להלן נחלה, אף כאן נחלה. (יבמות כ"ד.).

הגבלות בגזרה שווה
גזרה שווה שונה מן המידות האחרות בכך שאין היא מבוססת על ההיגיון, אלא רק על דמיון מילולי. על כן נקבעו כללים להגביל את השימוש בגזרה שווה:
א. אין למדים גזרה שווה אלא אם לפחות אחת מן המלים היא "מופנה", דהיינו, לא נדרשה הלכה ממנה. כלל זה קבע רבי ישמעאל (נידה כב:). רבי עקיבא חולק, וסובר שאפשר ללמוד גזרה שווה גם אם אין המלה הנלמדת "מופנה" (ירושלמי, יומא ח:ג).
ב. "אין אדם דן גזרה שווה מעצמו" (פסחים סו.). רש"י: "אלא אם כן למדו מרבו". רק אם החכם קיבל את ההלכה מרבו, רשאי הוא לדרוש לה "גזרה שווה", ולעשות את הפסוק אסמכתא להלכה שבידו. אך אין לחדש הלכה באמצעות גזרה שווה. בלשון הירושלמי: "אדם דן גזרה שווה לקיים תלמודו" (ירושלמי, פסחים ו:א). טעם לכך, כתב רמב"ן בספר המצוות, כי ישנן מלים רבות הכפולות בתורה, ואם ידרוש אדם מעצמו, פעמים ידין רוחו, ויהרוס כמה דינים, ויסתור כמה עניינים.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אברהם זילברמן
הערה: צריך לענ"ד להביא שני מקורות יותר מדויקים: על מנת שהערך יהיה יותר חד: "מידות אהרון" אשר מחלק בין ג"ש תיבה ובין נושאים ומקומות.

וכן "פרקים בהשתלשלות ההלכה" י.ד. גילת.
מקור ההערה: מידות אהרון,"פרקים בהשתלשלות ההלכה"


שם המעיר: עמנואל ואזנה qcs@zahav.net.il
הערה: יש סוג חריג של גז״ש המופיע במסכת שבת קלב שם הגמ׳
מנסה ללמוד ״אות אות״ לענין מילה בשמיני שדוחה את השבת
עי״ש.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
ג"ש