חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הלר יום טוב ליפמן

רב, פייטן ומחבר תוספות יו"ט על משניות, נולד בוואלירשטיין בייערן בשנת 1579, ומת ו' אלול תי"ד 1654 בקראקא. מחבר הספר "תוספות יום טוב", "מעדני מלך" ו"לחם חמודות".

ר' יום טוב ליפמאן - רב, פייטן, מחבר הפירוש תוספות יו"ט על המשנה.
נולד בוולרשטיין בייערן בשנת 1579, ומת ו' אלול תי"ד (1654) בקראקא. אביו ר' נתן ב"ר משה וולרשטיין הלוי מת לפני הולדתו, והוא גדל אצל זקנו ר' משה וולרשטיין שהיה רב הכולל למדינת אשכנז, ולמד בישיבת ר' יעקב גינצבורג בעיר פרידבורג, ואח"כ בפראג בישיבת מהר"ל.

בהיות בן י"ח (1597) נתמנה לדיין בעיר בפראג. בשנת 1624 נתקבל לרב בניקלשבורג מעהרין, ובשנה שלאחריה לרב בוינה, בשנת 1637 נקרא להיות רב הכולל בפראג. לרגל מלחמת שלושים שנה הטילה הממשלה מסים כבדים על כל הקהילות. הוא היה בראש הועד לקביעת המסים, שהגיעו לסכום של ארבעים אלף טהאלר.
הלשינו עליו לפני הקיסר פרדינאנד כי הוא נושא פנים לעשירים ומעריכם פחות ממה שהם חייבים לשלם. גם הלשינו על ספריו "מעדני מלך" "ולחם חמודות" על הרא"ש כי בשמות האלה הוא פוגע במלך. במהדורה השניה הוסב שמם ל"מעדני יו"ט" ו"דברי חמודות". הוא עמד למשפט בתאריך ה' תמוז שפ"ט (1629) וחוייב מיתה, אך הקיסר נטה לו חסד והטיל עליו כופר נפשו 12000 טהאלר, ואם לא ישלם סכום זה ילקו אותו בשערי פראג וישימו אותו בכלא. בהשתדלות הקהילות הקטינו את הקנס לעשרת אלפים פלורין בתשלומים. אחר ארבעים ימי מאסר יצא לחופשי בכ"ח אב. אך הממשלה אסרה עליו למלא משרת הרבנות בפראג.

בשנת 1631 נתקבל לרב בעיר נעמרוב פודולסק, ובשנת 1634 לרב בעיר וולאדומיר וואליניא, וישב שם עד אשר נתקבל בכ"ד מרחשון ת"ד (1644) לאב"ד בקראקא והגליל. שם לימד תורה בישיבת ר' יהושע העשיל, ואחרי מותו קבל את מקומו גם כראש הישיבה.
במותו נשא עליו מספד בשיר ר' משה זכות (ויניציא 1651).

ספריו ופיוטיו
על מאורעותיו חבר קונטרס "מגילת איבה" (ברעסלוי 1836, ועם העתקה אשכנזית ווין 1862).
טקסט מלא של "מגילת איבה"

חיבורו העיקרי הוא "תוספות יו"ט" שנדפס תמיד עם המשניות, ויש בו חשיבות גדולה. כמו כן חשובים חבוריו "מעדני מלך" ו"לחם חמודות", שנדפסו עם הרא"ש בכל מהדורות הש"ס.
בבחרותו חיבר פירוש על הספר "בחינת עולם" לרבי ידעיה הפניני הבדרשי. הפירוש נדפס בפראג 1698 בעילום שמו (עיין לבנון שנה ג' 233).
חיבר הגהות וביאורים לספר "גבעת המורה" לחוקר ר' יוסף ב"ר יצחק הלוי (פראג 1612).
תרגם ספר המוסר "ארחות חיים" ללשון יהודית-גרמנית (פראג (1626).

חיבר פיוטי סליחות על ימי המהומות שהיו בפראג בשנות 1618-20, ועל הגזרות הרעות שהיו באוקריינא בשנת ת"ח. פרנסי הקהילות קבלו עליהם לאומרם ביוה"כ לפני הסליחה "אלהים אל דמי".

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן







ספרים בטקסט מלא
מגילת איבה