חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הודאה

הודאה של אדם על מעשה שעשה. הודאה על קבלת הלוואה יש לה דין של התחייבות, ואילו הודעה על עבירה אינה מתקבלת, כי אין אדם משים עצמו רשע.

הודאה - עדות חשוד כנגד עצמו לחובה. העדות אינה מתקבלת בדיני נפשות, כי אדם קרוב אצל עצמו והוא פסול לעדות, ואין אדם משים עצמו רשע (סנהדרין ט': ),

אם מעיד אדם על עצמו: פלוני רבעני לאונסי, הוא ואחר מצטרפין להרוג את הרובע. אבל אם אמר פלוני רבעני לרצוני אין עדותו מתקבלת, כי רשע הוא, והתורה אמרה "אל תשת רשע עד".

בדיני ממונות הודאת עצמו היא עדות, כי אין אומרים אדם קרוב אצל ממונו (שם). והודאת בעל דין כמאה עדים דמי (תוספתא ב"מ ס"א ", ב"ק ג'.),
בעדות עצמו אינו משלם קנס. ולכן גנב שהודה מעצמו אינו משלם ארבעה וחמישה רק הקרן.

אם אדם מודה שהוא חייב כסף, בלי שהייתה נגדו תביעה – אין זו הודאה, כי אדם עשוי שלא להשביע את עצמו (ב"ב כ"ט: ), פירוש: הוא מעוניין שלא יחשבו אותו לעשיר, ולכן הוא מספר שהוא חייב כסף.

אם אדם מודה בפני בעל חובו, ואומר "אני חייב לאיש זה כסף" – אין זו הודאה, כי יכול לומר לו "משטה הייתי בך", (ב"ק י"ח.).

להודעה יש תוקף אם נמסרה בפני בי"ד או בפני עדים, וצריך שיאמר לעדים "אתם עדי" (רמב"ם מלוה פ"ט א ).

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן