רשב"ם לבראשית פרק לד

פסוק א
ותצא דינה -
כי חוץ לעיר נטה אהלו ויצאה משם ונכנסה לעיר.

פסוק ז
ובני יעקב באו מן השדה -
ובתוך כך יצא חמור לדבר אל יעקב ומצאם.
וידבר אתם וגו'

פסוק ט
בנותיכם תתנו [לנו] ואת בנותינו תקחו לכם -
בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשספרו את הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע, לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להימול.

פסוק י
וסחרוה -
החי"ת גורמת הקמ"ץ וכן מן גאל גְּאָלַנִי מן שחט וַיִּשְׁחָטוּהוּ מן שאל וישאלוני משפטי צדק. מן בחר בחרוהו. מן פעל יפעלוהו.

פסוק טז
וְנָתַנּוּ -
דגש. כמו ונתננו פירוש ניתן. וְנָתַנְנוּ
וכן מצרים נתנו יד. כמו נתננו.

פסוק יט
ולא אחר -
מגזרת לא תאחר שהוא משקל כבד כמו תשבר.

והוא נכבד -
ושמעו לו.

פסוק כה
בהיותם כואבים -
לפי דרך ארץ.

ופשוטו של מקרא:
אז היו כואבים מיום ראשון ושני.

ויבואו על העיר -
שהיו יושבים בטח ולא נזהרו מהם. וכן כל בטח שבכל מקום על היושבים הוא אומר בין בתורה בין בנביאים.

פסוק ל
להבאישני -
את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו.

הפרק הבא