בשבילי התנ"ך
 



רלבג למלכים א פרק ז

[ז, ב]
ויבן את בית יער הלבנון

הנה נראה ממה שזכר אחר זה, שזה הבנין בנה שלמה לעצמו; והנה היה זה הבנין להתקרר שם לימות החמה, ולזה ידמה שעשה פתחים רבים. ואחשוב שיער לבנון היה קרוב לבית המקדש, ולזה נקרא לבית המקדש לבנון. וזכר שכבר בנה זה הבית על ארבעת טורי עמודי ארזים, ואחשוב שעמודי הארזים היו כלם לרחב הבית, וחולק האורך בהם לשלשה חלקים, שנים עמודים היו בכל טור, והנה היו כרותות הארזים על העמודים, שיסבלו נסרי התקרה אשר עליהם והיו גדולים וחזקים, והנה ארכם לפי מה שתארנו שלישית מאה אמה.

[ז, ג]
והנה היה ספון בנסרים של ארז ממעל על הצלעות, והם כרותות הארזים אשר על העמודים, שהיו ארבעים וחמשה; כי חמשה עשר עמודים היו בטור האחד, ולזה היו קורות הארזים אשר עליהם חמשה עשר, ומזה התבאר כי מקצה עובי העמוד האחד לקצה עובי העמוד השני הנמשך לו היה שלש אמות ושליש אמה, ואולם עובי העמודים האלו היה, לפי מה שיראה לי ממה שנזכר אחר זה, שתי אמות וחצי, בדרך שהיה בין טור וטור שלשים אמה, והיה גובה העמודים שלשים אמה; ובזה יתאמת שכל העמודים עם כרותות הארזים אשר עליהם היו רבועים.

[ז, ד]
ושקופים שלשה טורים

הם הצלעות שזכר, כי הם היו בדמות משקוף עם העמודים, והוא מבואר שלא היו כי אם שלשה טורים מאלו על ארבעת טורי העמודים.

מחזה אל מחזה שלש פעמים
רוצה לומר, הפתח שהיה נכח פתח אחר כנגדו, וזה הענין היה בזה הבית שלש פעמים, כי שלש פתחים היו בכל אחד מצדי הארך זה כנגד זה, והנה קרא הפתח מחזה כי שם יראה האדם מה שבחוץ.

[ז, ה]
וכל הפתחים והמזוזות רבועים

רוצה לומר, שהפתחים האלו היו בדמות מרובע, וזה כי השקף שהיה עליהם עם העמודים אשר משתי , משימים הפתח בצורת רבוע - שלשים אמה לכל רוח. ובזה התבאר שמול מחזה אל מחזה על פני רחב הבית, שהיה זה שלשה פעמים בבית ההוא, היה הכל נמשך בזה הרבוע עם השקופים שעליו, והנה היה זה הבית נחלק לשלשה חלקים שוים. זהו מה שנראה לי בפירוש צורת זה הבית, והוא מסכים מאד ללשון שבא בזה, והנה לא ראינו בו פירוש יאות לזה.

[ז, ו]
ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו

והנה זה האולם לפי מה שאחשוב, היה ארכו לרחב בית יער הלבנון שזכרנו, וגם הוא היה מרובע באופן רבוע החלקים האחרים שזכרנו, כי הוא היה סמוך לעמודים, ולזה היה גבהו כגבהם.

ואולם על פניהם וגו'
רוצה לומר, שעל פני העמודים, והוא אצל מקום הפתחים הנזכרים, היה כמין אולם; והיו בו עמודים וכרותות ארז עבה היתה על פניהם, ואלו העמודים אחשב שהם של ארז, ואע"פ שהיה האולם בנין אבנים, כמו שנראה מהנזכר אחר זה.

[ז, ז]
ואולם הכסא אשר ישפט שם

ובמקום אחר יהיה הגמר דין, והוא הנקרא אולם המשפט. או יהיה הכל ענין אחד, רוצה לומר,, כי אולם הכסא אשר ישפט שם הוא אולם המשפט, או יהיה הראשון תא הכסא אשר ישפט שם, רוצה לומר,, כי ממנו יכנסו לאולם המשפט, כמו שתרגם יונתן.

וספון בארז מן הקרקע ועד הקרקע -
רוצה לומר, על פני כל הקרקע אולם המשפט, מיסוד כותל זה עד יסוד כותל זה שכנגדו.

[ז, ח]
וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם -
רוצה לומר, הוא החצר האחרת שהיא מבפנים לאולם אשר בנה שם ביתו, שישב שם תמיד ויאכל וישתה וישכב בו, הנה היה נעשה כמעשה הזה רוצה לומר,, שהיה ספון בארז כל הקרקע אשר שם.

ובית יעשה לבת פרעה
רוצה לומר,, וכן הבית שהיה עושה לבת פרעה היה מעשהו כמעשה האולם הזה והוא אולם המשפט שהיה כל קרקעו ספון בארז.

[ז, ט]
כל אלה אבנים יקרות כמידות גזית

הנה היתה מדת אבן גזית מוגבלת וידועה אצלם.

מגוררות במגרה מבית ומחוץ

רוצה לומר,, שהאבנים האלה, להחליקם יותר, היו מגוררות במגירה, והוא חרב פגום מאד, שירא בלעז, כי הוא ישאיר האבן חלקה מאד ושלמה, והיה זה באלו האבנים בשני שטחיהם הנראים, האחד מבפנים והאחד נראה מבחוץ.

וממסד עד הטפחות

רוצה לומר, מאבני היסוד עד אבני הכותל הנראים, שידקדקו בשיעורם למדדו בטפחות, והם כל אבני הכותל הנראים, כלם היו בזה האופן. או אמר עד הטפחות כי בטור העליון אשר עליו תושם התקרה, יוציאו האבנים יותר מהשער כמדת טפח או יותר מעט, רוצה לומר,, שישימום שם נוספות בפנים; וזה מבואר בבניינים היפים והשלמים.

ומחוץ עד החצר הגדולה

מחוץ לבית עד החצר הגדולה היו כל האבנים אשר בבנין עשויות בזה האופן, ויהיה הרצון באמרו כל אלו האולמים והבתים שזכר אחר זכרו בית יער הלבנון.

[ז, י-יא]
ומיוסד אבנים יקרות

רוצה לומר, שאבני היסוד היו גדולות יותר מאבני גזית, כי היו בהם אבנים של עשר אמות ושל שמנה אמות, ומלמעלה מן היסוד היו אבנים יקרות כמדת גזית, והיה ספון בארז בתקרה; או היה שם באהלים כרותות אבנים עם האבנים ההם.

[ז, יב]
וחצר הגדולה סביב וגו'

רוצה לומר, שהחצר הגדולה אשר בה בית המלך, היא מוקפת סביב חומה שלשים טורים אבני גזית וטור כרותות ארזים עליהם וכן היה לחצר בית ה' הפנימית כמו שקדם, וכן היה לאולם הבית, רוצה לומר,, האולם אשר לפני ההיכל והדביר.

[ז יג-יד]
וישלח המלך שלמה ויקח את חירם וגו'

זכר שאביו גם כן היה חרש נחשת ולזה היה הבקיאות לו יותר בזאת המלאכה.

[ז, טו]
ויצר את שני העמודים

רוצה לומר, שהוא עושה צורתם, מפני עשותו הדפוס שבו השליך הנחשת אחר שהתיכו.

שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד
בספר דברי הימים התבאר שקומת שניהם היתה שלשים וחמש אמות, ויחסר מזה אם כן אמה, ואפשר שנאמר שלא דקדק בזה, כמו שלא דקדק בכמו האופן הזה במקומות רבים, שאמר על דוד: בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה, ובמקום אחר אמר: כי הימים אשר מלך דוד הם ארבעים שנה.

וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני

מזה התבאר כי קוטר עגול העמוד היה כמו שלש אמות וארבע חמישיות אמה בקירוב' והנה התבאר בספר ירמיה כי העמוד היה חלול' והיה עביו ארבע אצבעות.

[ז, טז]
ושתי כותרות עשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחושת

רוצה לומר, שהתיך נחשת ועשה לתת על ראש העמודים מוצק נחשת, כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה; כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד, והנה אמר בזה המקום שקומת הכותרת היתה חמש אמות ובסוף זה הספור אמר שקומתם היתה ג' אמות, וזה ראיה שהשתי אמות התחתונות היתה כמו מלאכת העמוד, והיה העמוד הנכנס בהם. ומזה יתבאר שרוחב הכותרות גדול מעמקם, כי זה רחבם היה מוסיף על רחב העמוד, ורחב העמוד הוא שלש אמות וארבעה חומשי אמה בקירוב, כמו שקדם.

[ז, יז]
שבכים מעשה שבכה

הוא מעשה רשת, קרשפינה בלעז והיתה מקפת כל הכותרת ממעל ומתחת.

גדילים מעשה שרשרות לכותרות –
הם טרינאש בלעז. והיו מוקפים מהם שבעה על כל שבכה.

[ז, יח]
ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת –

אחשוב, שהעמודים האלו היו טורים עומדים בגובה בשבכה, ואילו העמודים היו קבועים בשבכה בשני גדילים ממנה ביותר רחב, וכאשר נמשך אחריו מהשבעה גדילים אשר בכל שבכה, והיה זה לכסות את הכותרת אשר על ראש העמודים, והיא האבן העליונה. והנה תהיה אות וי"ו במלת ושני טורים כפ"א רפה בלשון ישמעאל, והרצון בו. ויעש את העמודים שני טורים או ירצה בזה, שכבר עשה את העמודים בשבכה באופן שתארנו, ועשה אותם שני טורים, והכונה אחת ממה שזכרנו קודם.

[ז, יט]
וכותרות אשר על ראש העמודים

רוצה לומר,, שכבר עשה זה בכותרות אשר על ראש העמודים, והם האגנות העליונות, ציור שושנים ופרחים, היו עולים על ראש הכותרות באולם ארבע אמות; ואחשוב שזה הציור היה נעשה בשני טורי העמודים היוצאים מן השבכה, כי העמודים ההם היו גבוהים על ראש הכותרות, והיה בהם צורת פרחים ושושנים.

[ז, כ]
וכותרות על שני העמודים וגו'

הכותרות התחתונות, רוצה לומר,, האגנים התחתונים המביטים אל העמודים הגדולים; וירצה בזה, שבמה שהיה מהם מביט לעמודים היה טור רמונים, וגם ממעל למקום ההוא, מלעומת הבטן - והוא אמצע דבוק שתי האגנות, כי המקום ההוא בלתי רואה העמודים, היה טור רמונים. והנה היה בכל טור מהם מאה רמונים, כמו שכתוב בספר דברי הימים, באמרו: ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכותרות אשר על פני העמודים. והנה הרמונים תלוים בשרשרות כמו שנזכר שם.

וידמה שהשרשרות שהיו שבעה לכל כותרת, היו שלשה בגלה העליונה ממנה, ושלשה בגלה התחתונה, והאחת במקום דבוקם, והיא היתה לעומת הבטן. הנה אמרו בזה המקום כי הרמונים היו מאתים טורים סביב, אין הרצון בו שיהיו מאתים טורים, כי זה אינו כמו שזכרנו; אך הרצון בזה שהרמונים היו מאתים טורים סביב, רוצה לומר, שהיו מסודרים בשני טורים סביב.

[ז, כא-כב]
ויקם את העמודים לאולם ההיכל

רוצה לומר,, שהקימם בו ולא היו נעשים. והנה קרא שם העמוד הימיני והוא אשר לפאת דרום, יכין; ושם העמוד אשר לפאת צפון, קרא בועז, כאילו העיר בזה על סוד גדול מהמכוון מענין כלי בית המקדש, כמו שבארנו מענינם בספר ואלה שמות, והוא ידוע כי השם יתברך שם בטבע בתקופות הארבעה רושם להויות השפלות, והתקופות השתים השמש בהם דרומי הם מכינות ההויות, ובתקופות הנשארות יהיה הטבע חזק ועז לעשות פעולותיו; וזה מבואר נגלה בצמחים, כי הם יקחו רושם מאלו התקופות יותר ממה שיקחו מהם הבעלי חיים, ולזה סמך אל זה הענין משמות העמודים של ראש העמודים מעשה שושן והנה נבאר זה באור יותר בגזרת ה' בזכרנו התועלות המגיעים מזה.

[ז, כג]
ויעש את הים מוצק וגו'

הנה התבאר בספר דברי הימים כי הים היה משמש לרחצה לכהנים בו, וכדי שלא יהיו המים שאובין, צריכים אנו לומר שרגלי הבקרים היו מלמטה, והיו המים באים שם מלמטה, נובעים מהקרקע ונכנסים שם, והנה זכר שהיה רחב הים משפתו אל שפתו עשר אמות והיה עגול סביב והיה חמש אמות קומתו, והנה אמרו שקו שלשים באמה יסוב אותו סביב הוא על דרך קירוב, כי ההיקף בעגול הוא מוסיף על שלשה בשעור בקוטר כמו שביעית הקוטר בקירוב מעט; ואם אמרנו שמדת הקו הסובב היא לקוחה בחלל הים, הנה יהיה יותר קרוב אל האמת, אך יהיה בו קירוב מעט; כי עביו היה טפח, ולזה יהיה קטר חללו עשר אמות פחות שלישית אמה, ויהיה הקיפו בקירוב יותר על שלשים אמה ושלישית אמה.

[ז, כד]
ופקעים מתחת לשפתו סביב

הם כמו צורת ביצים, כמו שזכרנו במה שקדם; והיו מהם עשר באמה, בדרך שיהיו מהם בכל ההקיף שלש מאות, ולזה היו מהם בשני הטורים שש מאות והם היו יצוקים ביציקת הים, לא שיהיו שם מסובכים אחר כן, אך בהתכה הים נעשו עמה אלו הפקעים יחד. ולפי שבספר דברי הימים כתוב תמורת הפקעים בקרים, הנה ידמה שהיה בכל פקע צורת ראש שור, יצאו המים מפיו.

והנה אמרו רבותינו ז"ל, שלא היה הים עגול אלא בשפתו, אך מתחת היה מרובע; וזה נתבאר להם מהשעור שהיה מחזיק, שהוא אלפים בת, והבת היא שלש סאין, כאמרו: האיפה והבת תוכן אחד להם ולפי שאמה על אמה ברום שלש אמות היא מחזקת ארבעים סאה, כמו ששערו חכמים, הנה תהיינה אלפים בת, שהם ששת אלפים סאים, ארבע מאות וחמשים פעם אמה על אמה ברום אמה;

והנה האמה גובה מזה היה העגול אמה מהאמות הנזכרים, כי הם כמו שבעים וארבע אמות בקירוב, ולא יהיו בחמש אמות שבגובה הים כי אם שלש מאות ושבעים אמה בקירוב, וזה פחות ממה שזכרנו שמונים אמה, ולזה יחויב שתהיינה קצת האמות מרובעות. וכן מצאנו במכונה שהיתה מרובעת, והיה בראש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב.
ואמרו ז"ל: ששלש אמות התחתונות היה בהם הים מרובע, ובשתי אמות העליונות היה עגול, ובזה יתאמת מה שזכרנו בקירוב, ובזה יאות יותר מה שזכר מצורות הבקר שהיה הים מונח עליהם שהיו מהם שלשה לכל רוח.

[ז, כה]
והנה היו פני הבקר בחוץ נראים, ואחוריהם היו נסתרים תחת הים.

[ז, כו]
ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן

רוצה לומר שעביו היה טפח בכל חלקי הכלי, אך שפתו היה מצויר כמעשה שפת הכוס שמצויר בו פרח, והנה אמר בזה המקום אלפים בת יכיל ובספר דברי הימים אמר: מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל.
ואמרו רז"ל, שאשר נזכר בזה המקום הוא בלח, אך ביבש יחזיק יותר מפני הגודש; ויהיה אם כן גודש הים מחזיק כמו חצי השיעור שמחזיק הים, וזה אפשר כשהיה הדבר הנגדש עולה על הים שיעור רב.

[ז, כז]
ויעש את המכונות

הנה היו המכונות משמשות להיות מושב הכיור, והכיורים היו לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בה כמו שנזכר בספר דברי הימים, וזכר שכבר היה ארך המכונה בחללה ד' אמות וככה רחבה, ואולם קומתה היה ג' אמות.

[ז, כח]
וזה מעשה המכונה

אחשוב שהמסגרות הם באופן המסגרת אשר סביב השלחן, שתשים השלחן כמו כלי קבול. והנה הצורה היתה, לפי הנראה בעיני, שהיו מתחת המכונות ארבעת אופנים, צורתם כמעשה אופן המרכבה רוצה לומר,, כמעשה אופן העגלות; והיו בין האופנים כמו נסרים מנחשת נצבים עליהם, ובארבעת קצוותיהם היו כתפות, מחוברות בהם אלו הנסרים, כדרך שיעשו האומנים בארגזים, שהם עושים כתפות בד' זויות הארגז, יחוברו בהם הנסרים מקצה אל קצה; והכתפות והנסרים היו עולים בגובה עד מקום מושב הכיור, והבולט מהכתפות היה מבפנים, אך מבחוץ היה הכל מרובע ושוה.

ומחוץ מהלוחות אלו היה עושה כמין שלבים, הם מעלות סולם, היו מרקעים ויוצאים מלוחות שהיו בגובה ושטחם נכחיי לשטח הקרקע, ומהם יוצאים מסגרות סביבם בגובה, ועל המסגרות ההם עשה צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים והם כמו צורות אדם, אלא שיש להם כנפים - ואלו הם הצורות שראה יחזקאל במרכבה, אלא שלא זכר בזה המקום צורת נשר. והנה היה מתחת למסגרות האלו השליבות, שהיו מחוברות סביב הלוחות ויוצאות מהם כאילו היו מרוקעות ויוצאות משם;

והנה על השלבים האלו היה מלמעלה כן הכיור, רוצה לומר,, מושבו, והמסגרת העליונה היתה סוגרת ומקיימת הכיור שם, והיא הנקראת כותרת; והנה כן הכיור היה גבהו אמה וחצי האמה, והאמה התחתונה היתה עולה ברבוע, וחצי האמה העליונה היתה עגולה; ושם היה נכנס הכיור אמה וחצי האמה, ועל הכתפות הנזכרות היה עומד ועל השלבים העליונים. ואחשוב שכן הכיור היה לו מתחת לוח אחד ממנו, ישימהו כלי שלם בעל בית קבול.

ביאור המלות
[ז, כח-לג]
מסגרות להם ומסגרות בין השלבים

רוצה לומר, שהיו להם מסגרות מלמעלה להשים בהם כן הכיור, והיו מסגרות אחרות בין השלבים ההם, שהם כמו מעלות סולם יוצאים מהלוחות המחוברים ברבוע.

ועל המסגרות אשר בין השלבים

רוצה לומר,, כי על המסגרות שהיו בין השלבים, רוצה לומר,, בין קצתם לקצתם, היו צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים.

ועל השלבים כן ממעל
רוצה לומר,, שעל השלבים היה מושב הכיור מלמעלה, רוצה לומר,, בשלבים העליונים, ומתחת לאריות ולבקר היו כמו לוחות במסגרות ההם, יהיה מושבם עליהם, והם מעשה רקוע, יוצאים מהמסגרות; אך הכרובים ידמה שהם מונחים על שפת המסגרות בעצמם, ולפי זה הפירוש יהיה שב אמרו אחר זה: כרובים אריות ותימורות כמער איש ולויות סביב אל האריות והתימורות, לא אל הכרובים; או קצר הלשון, ורצה בזה הכרובים והאריות והבקר. והנה הרצון באמרו לויות מחוברות, מענין: לוית חן, ילוה אישי אלי, והרצון באמרו מעשה מורד מעשה רקוע.

וד' אופני נחשת
רוצה לומר,, שארבעה אופנים היו מתחת למכונה, כאילו ישאו את המכונה, והיו עליהם סרני נחשת, והם כמו לוחות ונסרים מנחשת; ולד' זויות המחובר מהנסרים האלו היו להם כתפות עולות עד מתחת לכיור, ואין הכתפות מחוברות לנסרים ההם במלאכה, אך הם יצוקות עמהם, ומקצה כל אחד מהנסרים היו מחוברות בעצמותם.
וזהו אמרו הכתפות יצוקות מעבר איש לוייות, רוצה לומר כי מצד כל אחד מהם היו מחוברות בעצמותם.

ופיהו מבית לכותרת ומעלה באמה
רוצה לומר,, שפי הכיור היה עולה אמה בגובה מלפנים מהמסגרת העליונה שהיא הכותרת, והסובבת כן הכיור ומלמעלה מהאמה היה פיהו עגול מעשה כן הכיור; כי הכיור היה עגול, והיה עולה בעגול עד שלמות אמה וחצי אמה, בדרך שהיה שם חצי אמה עגול, כמו שזכר אחר זה.

וגם על פיה מקלעות -
רוצה לומר, שעל שפתה היו ציורים רוצה לומר, על שפת הכותרת, והיא המסגרת העליונה. ומסגרותיהם מרובעות לא עגולות - רוצה לומר, מסגרות המכונות כלם היו מרובעות, ואע"פ שהיה כן הכיור עגול מלמעלה, כמו שזכרנו.

וארבעת האופנים למתחת למסגרות
רוצה לומר, שארבעת אופנים היו מתחת לכל המסגרות.

וידות האופנים במכונה
הנה ידות האופנים הם בדמיון העץ התחוב באופן העגלה, אשר סביבו יסובב האופן, והם היו דבוקים במכונה - ממנה היו יוצאים.

וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה –
אחשוב שקומת האופן היא קומת ידו, כי ככה יגביהו המכונה מן הקרקע.

ידותם וגביהם וחשוקיהם וקשוריהם
הנה ידותם הם הידות שהיו האופנים תחובים בהם, כמו שבארנו, וגביהם - הם העגלות הגדולות שסביב האופנים, כי הם על גביהם. חשוקיהם - הם העגלות הקטנות שסביב ידות האופנים כי הם מדובקים ונקשרים בהם. וחשוריהם - הם כמו עמודים וזרועות, יבאו מהעגלה הקטנה אל העגלה הגדולה, וכל זה היה מוצק מחובר בהתכה לא במלאכה.

[ז, לד]
מן המכונה כתפיה

רוצה לומר, שהכתפות אינן מחוברות בלוחות הנחשת, והם סרני הנחשת, חבור מלאכותי, אך היו בעצמם יוצאים מהמכונה.

[ז, לה]
ובראש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב

רוצה לומר, שהכן שהיה בראש המכונה, שהיה חצי אמה, היה עגול סביב, כמו שקדם; והיה זה על ראש המכונה, כי מתחת היה הכל מרובע כמו שקדם. וידותיה והם השלבים, ומסגרותיה אשר סביב השלבים, הכל היה ממנה, רוצה לומר, מהמכונה בעצמה, ולא היה מחובר בדרך מלאכה.

[ז, לו]
ויפתח על הלוחות

רוצה לומר, שכבר חקק ורקע סביב הלוחות, כדרך שעשה מהמכונה בעצמה. ידותיה - והם השלבים. ומסגרותיה - ג"כ הכל היה ממנה, רוצה לומר, מהמכונה בעצמה, ואחשוב שהאופנים לא היו סובבים כי היו מחוברים בהתכה עם המכונה, אך הכל היה אחד מוצק. והנה זכר כי ככה גם כן היו הכרובים ואריות והתימורות שהיו על המסגרות בצד כל אחד מהם, והיו מחוברים סביב, הכל היה מעצם המכונה מוצק; והנה התימורות היו בצורת פקעים, כמו שזכרנו במה שקדם. וידמה שהיו בצורת בקר בצד אחד מהם, כמו שקדם בצורת הבקר שהיה בפקעים אשר בים; והנה הרצון באמרו כמער איש ולויות סביב שבצד כל אחד מהמסגרות היו מחוברים סביב; ויהיה הרצון באמרו כמער איש כטעם אמרו מעבר איש, והרצון בו כהכלות כל איש מהם - והוא בקצוותיהם הם שם מחוברות סביב מעצמותם - וכמוהו במערה גבע.

[ז, לז]
כזאת עשה את עשר המכונות מוצק אחד

רוצה לומר, שכל אחד מהן, עם כל אלו הדברים הנלוים לה, הם כלם נעשים בהתכה, ובזה האופן הם מחוברים לא בדרך מלאכה; והם כלם במדה אחת ובקצב אחד, לא היה ביניהם שום שנוי במדה ובתמונה.

[ל, לח]
ויעש עשרה כיורות נחשת

הנה הכיור היה משמש לקדש ידיו ורגליו של כהן, כמו שנזכר בתורה, והיה משמש להדחת מעשה העולה ג"כ כמו שנזכר בספר דברי הימים, וזכר שקוטר הכיור היה ארבע באמה וידענו שהוא היה עגול בשפתו, והיה גבהו בשיעור שיחזיק הכיור האחד ארבעים בת, שהם מאה ועשרים סאין, ולזה הוא מבואר שלא היה שיעור חלל הכיור כי אם ט' פעמים אמה על אמה ברום אמה.

[ז, לט]
ויתן את המכונות חמש על כתף הבית מימין

הרצון בבית ההיכל, ובמה שבין הכותל הדרומי וכותל העזרה שם ה' כיורות, והה' הנשארים שם במה שבין הכותל הצפוני מן ההיכל וכותל העזרה. ואפשר שנאמר והוא יותר נכון, שהבית הנזכר בזה המקום הוא חצר הכהנים, ובו היה המזבח החיצון שנזכר שם בספר דברי הימים, שהיה שעורו כ' אמה באורך וברוחב ובעומק; ושם נזכר כי הוא עשה חצר הכהנים, ונתן הים מכתף הימנית קדמה ממול נגבה, וזה מורה שכתף הבית הימנית הנזכר בזה המקום, הוא שב אל חצר הכהנים; ולפי זה הפירוש השני לא נצטרך לומר שיהיו הכיורים בין כותלי ההיכל וכותלי העזרה, אבל יהיו לפאת מזרח מההיכל; ואולם הים היה לפאת מזרחי דרומי שבחצר הכהנים, והנה היה במקום היותר פחות שם, לפי מה שבארנו פרשת ויקרא. ולזה היה מקום הדשן לפאת מזרח מחצר הכהנים.

[ז, מ]
ויעש חירם את הכיורות

הרצון בו הסירות. וכן אמר אחר זה ואת הסירות ואת היעים וכן כתוב בדברי הימים בשני אלו המקומות (דהי"ב ד, יא טז). והנה ענין אלו הכיורות הוא מענין אמרו: והכה בכיור או בדוד; והנה אלו הסירות היו משמשות לשום בהם דשן המזבח.

[ז, מה]
ואת היעים

הם מגרפות של נחושת לדשן בהם המזבח.

ואת המזרקות
הם כלים יקבלו בהם הדם להזות על המזבח.

ואת כל הכלים האלה

קרי וכתיב הכלים האהל; והנה תרגם יונתן לפי הכתב, שאלו הכלים היו נעשים בצורה שעשאם משה באהל, ומזה אמרו: ואת כל הכלים האהל, כאילו אמר: את כל הכלים כלי האהל, וכמוהו רבים בלשוננו.

נחשת ממורט

רוצה לומר, צרוף ונקי מכל סיג.

[ז, מו]
בככר הירדן –
רוצה לומר, במישור הירדן.

במעבה האדמה –
רוצה לומר, שחפר בעובי האדמה צורת הדפוסים להתיך את כל הכלים האלה, כי לא היה נכון לגדלם לעשות להם דפוסים יותכו בהם זולת זה הדרך.

[ז, מז]
וינח שלמה את כל הכלים

רוצה לומר, כי מרוב משקלם הניח שלמה מלחקור על משקלם כמה היה.

[ז, מח]
ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה'

רוצה לומר, אשר בבית ה'.

את מזבח הזהב

הוא מזבח הקטרת אשר היה בהיכל.

ואת השולחן אשר עליו לחם הפנים זהב

כבר נתבאר בספר דברי הימים כי שלמה עשה עשר שולחנות והניחם בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאל שיהיו קצת השולחנות לפאת צפון וקצתם לפאת דרום; כי כבר התבאר מדברי התורה שמקום השולחן היה בצפון והמנורה היתה בדרום, אבל הרצון בזה, שלפאת צפון שם השלחנות בשתי שורות, האחת לפאת ימין מהאחרת; וכן ראוי שנבין מענין המכונות, והנה לא זכר מעשה השולחן והמנורות, לפי שכבר עשאם באופן שנזכר בתורה.

[ז, מט]
לפני הדביר זהב סגור

הנה מפני שהשולחנות הם גם כן לפני הדביר, ולא זכר זה אלא במנורות, ידענו שהמנורות יותר קרובות מקדש הקדשים מהשולחנות, והם היו כנגד הארון, כי לפני ה' היו, כמו שהתבאר מדברי התורה. ומה שאמר: והפרח והנרות והמלקחים זהב, אין הרצון בו שלא יהיה השאר גם כן זהב, אבל הרצון בו שעד פרחה שהיה בסוף ירכה ועד הנרות שהיו בקצה המנורה השני, הכל היה זהב, וכן המלקחים היו זהב, כמו שהוגבל בתורה וככה אמר בתורה: עד ירכה עד פרחה זהב טהור.

זהב סגור

רוצה לומר, נקי ומזוקק; וידמה שזקוקו היה בשיסגרוהו תוך הכור באש עם דברים יוציאו ממנו סיגיו בעשן, ולזה נקרא סגור.

[ז, נ]
והספות –
הם בדמיון כדים העשויים לשום בהם יין.

והמזמרות –
הם כלי זמר עשוים מזהב, ואפשר שיהיו גם כן הספות מינים אחרים מכלי זמר.

והמזרקות

הם לקבל הדם; ואחשוב שהיו משמשים לדם קדשים אשר יובא אל הקדש פנימה.

והכפות

הם לשום בהם מלא קומץ לבונה להקטיר.

והמחתות –
הם לחתות בהם גחלים להוליך ממזבח החיצון למזבח הזהב.

והפותות לדלתות הבית –
רוצה לומר, מה שיכנס ציר הדלת בו שהוא מחובר לדלת, הנה זה היה בדביר ובהיכל מזהב.

[ז, נא]
ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'

למדנו מזה המקום, כי שלמה עשה משלו את הבית הגדול הזה, ואולם הקדשות דוד אביו שם באוצרות בית ה'. וידמה שלזאת הסיבה לא התחיל לבנין הבית תכף מלכו, כי בשנה הרביעית החל הבנין, כמו שקדם והיה זה כן כדי שיבנהו משלו, לא מאוצרות דוד אביו אשר הקדיש אותם לה'. וכאילו היה זה מכוון מהשם יתברך, כמו שלא רצה שיבנהו דוד, כי דמים רבים שפך, כן לא הסכים שיבנה מאשר אסף דוד משלל הגוים במלחמה, אך שלמה שהיה איש שלום, והיה מה שקבץ מהממון מקובץ עם השלום, בו בחר השם יתברך לבנותו במה שקבץ מהממון עם השלום.

הפרק הבא    הפרק הקודם