אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

ארבעה שירים
מתוך ספר השירים '...והים אנה ילך?' בהוצאת כרמל

רנה לי

גיליון מס' 31 - אייר תש"ע * 4/10

סֵפֶר-חַיַּי
סֵפֶר-חַיַּי הוֹלֵךְ וִנִכְתָּב
מִיָּמִין לִשְׂמֹאל וּמִשְֹמֹאל לְיָמִין.‏
הַמְּאוֹרָעוֹת עֵרֶב-רַב
וְהַזְּמַןִ - שְׁתִי.‏

בִּנִיוּ-‏יוֹרִק רַבָּתִי,
כְּאֵיזֶה טֶקְסְט עִבְרי הֹוֶה וּמִתְהַוֶּה,‏
אֲנִי מושֶׁכֶת תָּו אֶל תָּו
תֵּיבָה אֶל תֵּיבָה גוֹרֶרֶת
וְתָמִיד בִמְרוּצָה בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ
מִֹשְּאָר הֲמוֹן-אָדָם
הַשּׁוֹעֲטִים עָטִים מִנֶּגֶד
מִתְחַכְּכִים בִּי בְּעָבְרִי -

הַאֻמנָם בֵּין לְשׁוֹנִי לְחִכִּי
נָפַל דָּבָר בִּהִתְחַַכְּכָם
לְשִׂמֵנִי זָרָה בְּאֵין מָזוֹר ?
הֵן גַּם בְתִל-אָביב כְּבָר טוֹעִים בִּי הַבְּרִיּוֹת
כְּמוֹ הָפַכִתִּי לִהְיוֹת מַֹשֶּהוּ-תַיֶּרֶת.‏

סֵפֶר-חַיַּי הוֹלֵךְ וְנִכְתָּב -
לֹא אֵדַע כַּמָּה דַפִּים בּוֹ עוֹד, אוֹ,
בַּמֶּה נֶחְשָׁבִים אוֹתָם יָמִים רֵיקִים
בָּם תִּיבַשׁ יְמִינִי וְאוֹת אֶל אוֹת
לא תִדְבַּק,‏ אוֹ,‏
אִם יִזְכֶּה סִפְרִי בְּרַחֲמֵי-הַֹשֵּם
סוֹפְסוֹף מָקוֹם לוֹ לִמְצֹא
עַל תִּקּוּנוֹ לָבוֹא -

גַּם צִיץ לֹא אוּכַל בָּעַמּוּד הָאַחֲרוֹן
(כְּדַרְכִּי הַנָּלֹז לְעִתִּים בְּקָרְאִי)
כְּדֵי לִטֹּל מִן הַסּוֹף אֶת עֻקְצוֹ -
סֵפֶר-חַיַּי הוֹלֵךְ וְנִכְתָּב
מִיָּמִין לִשְׂמֹאל וּמִשְֹּמֹאל לְיָמִין -
אַךְ פְּעָמִים יַכֵּנִי פַּחַד
שֶׁבְּלִי-דַעַת,‏ אַט-אַט,‏
הוּא מוֹחֵק עַצְמוֹ מִצַּד אֶל צַד
וּמִֹשְּנֵי חַקְּצָווֹת גַּם יַחַד.‏

אוֹדוֹת לֵב
זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים שֶׁהַלֵּב לֹא חָשַׁק
לא שָׁקַק -
הַתְּבוּנָה הַזְּקֵנָה כְבָר נוֹתְנָה בּוֹ אוֹתוֹת
מַחְשָׁבוֹת וְחֶשְבּוֹנוֹת קַו לְקַו וְאוֹת לְאות.‏
הַתְּבוּנָה הַזְּקֵנָה הַמְלַחֲשָׁה שֶׁהַתֶּבֶן מְבַצְבֵּץ מֵרֹאשָׁהּ.‏

טָרוּד בְּצֵרוּפִים שׁוֹנִים לַאֲרִיכוּת יוֹמִין
הוּא עוֹשֶׂה לֵילוֹת כַּיָּמִים.‏
מְשַֹרְטֵט עֲקֻמָּה שֶׁפֵּשֶר לָהּ אַיִן
בְּעִקּוּלֵי גַלִּים הָעוֹלִים וְנוֹפְלִים
פַּעַם וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם‎....‏


נֵר לְשָׁאוּל
הָבָה נִזְכּר שֶׁהָיָה גִּבּוֹר
וּבַפְּלִשְׁתִּים הִכָּה בַּאֲלָפָיו -
אָמְנָם אַחַר-כָּךְ זֶה כְּבָר לֹא הִסְפִּיק
כְּשֶׁהִתְחִילוּ בִּרְבָבוֹת לְדַבֵּר
וְלֵב-הָעָם שָׁב מֵאַחֲרָיו
לִנְהוֹת אַחֲרֵי אַחֵר.‏

הָבָה נִזְכֹּר שֶׁהָיָה מִֹשִּכְמוֹ וָמַעְלָה -‏
עַל-כֵּן בְּנָפְלו‎,‏ נָפַל מִגָּבוֹהַּ.‏
מַסְלוּלוֹ תָּלוּל וְיָמָיו מְעַט,‏
הָחֵל בַּגִּלְגָּל וְכַלֵּה בַּגִּלְבֹּעַ:‏
סַךְ מַלְכוּת-נֵפֶל אַחַת.‏

הָבָה נִזְכֹּר אֶת כֹּחוֹ
וּנְמִיכוּת-רוּחוֹ,‏
וְאֶת קֹצֶר-יָדָיו נִשְׁכַּח.‏

הֲלא כְּמוֹתוֹ עוֹד מֶלֶךְ לֹא קָם
ֹשֶֹשִּלֵּם בְּחַיָּיו
עַל אֲֹשֶר לֹא-נָקַם -
שֶׁעִקַּר עֲווֹנוֹ,‏ הַבִּלְתִּי-נִסְלָח
הוּא בְּכָךְ שֶׁלֹּא שָׁפַךְ דָּם.‏

הָבָה נִזְכֹּר שֶׁהָיָה לֹא רַק מֶלֶךְ
אֶלָּא גַם בֶּן-אָדָם :
אִיֹש יָֹשָר וְתָמִים
ֹשֶנֶּחְבָּא אֶל הַכֵּלִים
אַף כִּי הָיָה מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה -

הָבָה נִזְכֹּר לוֹ אֶת זֹאת -
לֹא אֶת מַה ֹשֶּקָרָה מִֹשָּם וָהָלְאָה.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הִיא נְעוֹרָה עִם שִׁיר.

פֶּתַע גָּח מֵעִמְקֵי הַתַּת-יֶדַע
זֶה הַֹשִּיר ֹשֶקָּרָא, קָרַע אֶת ֹשְנָתָהּ.
עַכְֹשָו, אֵלָיו תְֹּשוּקָתָהּ -
אֲבָל הַגּוּף חוֹצֵץ, לְרוֹעֵץ לָהּ,
זֶה הַגּוּף ֹשֶאִלְמָלֵא כֹּה דָאַב
כְּבוּל עֵץ דָּמָה.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הִיא נְעוֹרָה עִם שִׁיר.

כִּלְאַחַר מַסָּע אֲרֹךְ מְקִיצָה רְצוּצָה.

רֵאשִׁית-כֹּל כַּמָּה תְנוּעוֹת:
לְהַזְכִּיר לַבֶּרֶךְ אֶת הַדֶּרֶךְ בַּחַיִּים,
כְּלוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת
גַּם לְהִתְכּוֹפֵף לִפְעָמִים -

וְאֶת כַּף-הַיָּד
לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד אֵיךְ לִקְפֹּץ וְלַחֲטֹף
מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לִפְנֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה -

וְאֶת הָרֹאשׁ לְאַמֵּן שֶׁלֹּא לִפְנוֹת לְאָחוֹר,
כִּי לַזְהִירוּת אֵין קֵץ מַעֲלוֹת
וּמִי לֹא זוֹכֵר אֶת אֵשֶׁת-לוֹט?

אֲפִלּוּ לָרֵיאוֹת יֵשׁ לָהּ תַּרְגִּיל נָאוֹת
שֶׁל שְׁאִיפָה וּנְשִׁיפָה.
אֶלָּא שֶׁהַנְּשִׁיפָה כֹּחָהּ רָפָה
וְכָל הַשְּׁאִיפוֹת מִתְעַיְּפוֹת עַד מְהֵרָה.

(וַהֲרֵי גַּם נְשִׁימָה טוֹבָה
כְּדֵי לְהוֹעִיל לַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מַגַּעַת.)

וּמַה בִּדְבַר תִּקּוּן הַלֵּב?
אַף זֹאת אֵין הִיא יוֹדַעַת.

הַאִם לְהָרִים הַיּוֹם יָדַיִם?
הִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמָהּ.
בְּקִרְבָּהּ הַשִּׁיר דּוֹחֵק בָּהּ בְּעָצְמָה.

מַהֵר-מַהֵר חָלוּק לוֹבֶשֶׁת,
עַל הַשֵׂיעָר תַּעֲבִיר מִבְרֶשֶׁת,
לְדַקָּה אוֹ שְׁנִיָּה תָצִיץ בַּמַּרְאָה,
תְּמֵהָה: שֶׁל מִי הַבָּבוּאָה ?

מַה עוֹד נָחוּץ בְּרֶגַע זְה?
לְגִימָה מִן הַקָּפֶה -

וּכְבָר מְעַט מְאֻשֶּׁשֶׁת
הִיא יְשׁוּבָה אֶל שֻׁלְחַן הִכְּתִיבָה.

סוֹף-סוֹף -
אִם הַמַּזָּל אֶת פָּנָיו לָהּ יָאִיר -
תִּזְכֶּה לְהַתְנוֹת אֲהָבִים עִם הַֹשִּיר.