שני שירים

אליעזר אביחיל

גיליון מס' 44 - תשרי תשע"ב * 10/11

א.
המטרה -
ברורה.
אך הדרך-
לא ידעתי כלל.
והתהום-
לוחש:
כך דרכו של עולם,
כך הנוהג,
בואה,
שב עמי,
בשאול.
רדה אלי,
אל בור היאושים.


ואני לא אשיב,
כי לא אירא,
כי לא אירא.


אך במסתרים תבכה נפשי:
"היכן הגשר צר מאד?"

ב.
ד', אלוקי,
מלא כל,
מחה נא מעיני,
את תהום השוא.
את שקר שְׁאוֹלִי המר.

הראני נא,
אלוקי-
ששכינתך בכל.
שכל שביל שאלך,
אינו כי אם-
גשר צר מאד,
גדור ועז.
מֵיְשִׁיר נתיב-
אליך.


פעם תדע

פעם תדע את שהיה אתמול,
ותלך והרחת יסמין שכמש משכבר,
והעיר שאיננה,
קוראת מבין החולות.

אתה קורא עתידות שהיו,
ואינם עוד.
או אף אם יהיו לעתיד,
מה בכך.

היש לך משמעות?